המודרנה בתולדות העמים

אין הגדרה מוסכמת לתופעת המודרנה אך מוסכם שהיא כוללת כמה ממדים. נציג אותם לפי סדר התגבשותם:

א. ממד פוליטי-מדיני (מוצג בפרק 1): היווצרות סוג חדש של מדינה – מדינה ריבונית ריכוזית.

ב. ממד תרבותי (מוצג בפרק 2): שינוי מקיף בכלל הערכים, האמונות ותפיסות העולם שרווחו בקרב בני אדם – הופעת תרבות
“הנאורות”. בעיקרו זהו שינוי רוחני, אך הוא משפיע גם על העולם החומרי.

ג. ממד טכנולוגי (מוצג בפרק 3): ההתפתחות הטכנולוגית הולידה את מהפכת התיעוש, שחוללה שינויים חברתיים, כלכליים,
דמוגרפיים ופוליטיים-מדיניים.
 
ד. ממד רעיוני (מוצג בפרקים 4— 6): התגבשות אידיאולוגיות מודרניות 2 במאה ה- 19 . אידיאולוגיות אלו נועדו להציע פתרונות
לתיקון חיי החברה והמדינה במציאות המודרנה המתהווה, ושאבו את עיקרי רעיונותיהם מן הנאורות. במילים אחרות, אידיאולוגיות אלו מושפעות משלושת הממדים הראשונים.

הבולטות בין אידיאולוגיות אלו הן הליברליזם (פרק 4), הלאומיות (פרק 6) והסוציאליזם (פרק 5).
הן קנו להן תמיכה בקרב ציבורים רחבים והולידו תנועות ומפלגות פוליטיות, שפעלו ליישמן הלכה למעשה.
בפועל, יצאו שלוש האידיאולוגיות הללו כנגד הסדר החברתי והמדיני הישן (מלוכה, מעמדות וכו’), שעקרונותיו התגבשו אף הן לכלל אידיאולוגיה – השמרנות – שהצדיקה אותו מבחינה רעיונית.

המודרנה הינה אפוא תופעה מורכבת, הכוללת ממדים שונים המשפיעים באופנים שונים על כל מדינה ועל כל חברה.
לכן לא דומה התפתחות המודרנה במערב אירופה לזו שבמזרח אירופה, והתפתחותה בשני אזורים אלו אינה דומה להתפתחותה באפריקה, באסיה ובמדינות דוברות ספרדית ופורטוגזית ביבשת אמריקה.

רבים באירופה במאה ה- 19 האמינו שהמודרנה הינה תופעה חיובית ביסודה, שתוביל את העולם כולו לקִדמה, כלומר, להתפתחות עולם טוב יותר, לעולם בו הטכנולוגיה משפרת את איכות חייו של האדם מבחינה פיזית, והתרבות הנאורה
משפרת את איכות חייו החברתיים והפוליטיים.
ניתן אפוא לראות בקידמה של העולם בעקבות המודרנה גרסה חילונית של האמונה המשיחית הדתית.

אולם אירועים שונים במחצית הראשונה של המאה ה- 20 – ובראשם מלחמת העולם הראשונה ( 1914 — 1918 ) וצמיחת משטרים טוטאליטריים לאחריה, המוצגים להלן בחטיבה השנייה בספר הלימוד (פרקים 8-7 ), גרמו למשבר באמונה שהמודרנה מובילה בהכרח לקִדמה. נוראות מלחמת העולם השנייה (ובולטת ביניהן שואת היהודים) – עליהן נלמד בספר אחר – העמיקו משבר זה.
נחשפה אפוא השניוּת שבמודרנה: מצד אחד היא מסוגלת להיטיב עם האדם, אך מצד שני היא מסוגלת גם להרע עמו.

המודרנה השפיעה על היהודים גם באירופה במאה ה- 18 וגם במקומות אחרים שהמודרנה הגיעה אליהם במאות ה- 19 וה- 20. על כך נלמד בחטיבה השלישית (פרקים 9— 14 ).
 
גם הם נאלצו, ונאלצים עדיין, להתמודד עם המורכבות ועם השניוּת שבמודרנה.

לסיכום: אפשר לתמוך במודרנה, אפשר להסתייג מהיבטים מסוימים שלה ואף מהתופעה כולה, אך אי אפשר להישאר אדיש כלפיה.
 
השפעתה של המודרנה כה רבה עד שגם המתנגדים לממדים שונים שלה, ובעיקר לממד התרבותי והרעיוני, מושפעים ממנה, הן בהשקפת עולמם והן בפיתוח האמצעים להתמודד עמה.

אידיאולוגיה בהקשר זה היא משנה רעיונית מגובשת, המבוססת על ניתוח המציאות – טבע האדם והעולם ומערכת ערכים הנגזרת מכך.
 
בכל אידיאולוגיה מושגי היסוד של התרבות (כמו זמן, מקום, אדם, חברה, מוסר וכו’) מתפרשים באופן שונה.
האידיאולוגיה חותרת לשנות ולעצב את פני החברה והמדינה בהתאם לעקרונותיה.

לאידיאולוגיות המודרניות האלו היו אמנם מקורות השראה היסטוריים או אפילו תקדימים, אך הללו לא הגיעו לאותה רמת גיבוש כמו במאה ה- 19 .

המודרנה היא תופעה שראשיתה ביבשת אירופה במאה ה-18 ואשר התפשטה (בהיקפים שונים) בכלהעולם במהלך המאות ה-19 וה-20.

אין הגדרה מוסכמת לתופעת המודרנה אך מוסכם שהיא כוללת כמה ממדים. נציג אותם לפי סדר התגבשותם:

א.    ממד פוליטי-מדיני (מוצג בפרק 1): היווצרות סוג חדש של מדינה – מדינה ריבונית ריכוזית.

ב.    ממד תרבותי (מוצג בפרק 2): שינוי מקיף בכלל הערכים, האמונות ותפיסות העולם שרווחו בקרב בני אדם – הופעת תרבות "הנאורות". בעיקרו זהו שינוי רוחני, אך הוא משפיע גם על העולם החומרי.

ג.     ממד טכנולוגי (מוצג בפרק 3): ההתפתחות הטכנולוגית הולידה את מהפכת התיעוש, שחוללה שינויים חברתיים, כלכליים, דמוגרפיים ופוליטיים-מדיניים.

ד.     ממד רעיוני (מוצג בפרקים 4—6): התגבשות אידיאולוגיות מודרניות[1] במאה ה-19, שבאו לתקן את חיי החברה והמדינה במציאות המודרנית המתהווה. אידיאולוגיות אלו שאבו את עיקרי רעיונותיהם מן הנאורות והושפעו משלושת הממדים הראשונים.

בין אידיאולוגיות אלו בולטות הליברליזם (פרק 4), הלאומיות (פרק 6) והסוציאליזם (פרק 5). הן קנו להן תמיכה בקרב ציבורים רחבים והולידו תנועות ומפלגות פוליטיות, שפעלו ליישמן הלכה למעשה. בפועל, יצאו שלוש האידיאולוגיות הללו כנגד הסדר החברתי והמדיני הישן (מלוכה, מעמדות וכו'), שעקרונותיו התגבשו אף הן לכלל אידיאולוגיה – השמרנות.

המודרנה הינה אפוא תופעה מורכבת, הכוללת ממדים שונים המשפיעים באופנים שונים על כל מדינה ועל כל חברה. התפתחות המודרנה במערב אירופה אינה דומה לזו שבמזרח אירופה, והתפתחותה בשני אזורים אלו אינה דומה להתפתחותה באפריקה, באסיה ובמדינות דוברות ספרדית ופורטוגזית ביבשת אמריקה.

רבים באירופה במאה ה-19 האמינו שהמודרנה הינה תופעה חיובית ביסודה, שתוביל את העולם כולו לקִדמה, כלומר, להתפתחות עולם טוב יותר, לעולם בו הטכנולוגיה משפרת את איכות חייו של האדם מבחינה פיזית והתרבות הנאורה משפרת את איכות חייו החברתיים והפוליטיים. ניתן אפוא לראות בקִדמה של העולם בעקבות המודרנה גרסה חילונית של האמונה המשיחית הדתית.

שאלה מרכזית העולה מכל אלה: במה השתנו חייו של האדם בעקבות שינויים אלה? במה השתנו חייה של האשה? במה שונה יחס האדם לקולקטיב, למקום בו הוא גר ולשלטון לו הוא כפוף?

הערה אקדמית:

המודרנה הינה מונח כללי המציין את התקופה שלאחר ימי הביניים ויותר מכך את השינויים העמוקים שהתחוללו ביבשת אירופה בתקופה זו והפכו אותה למעשה ליבשת המובילה בעולם. השינויים והמהפכות התחוללו למעשה בכל התחומים: מדיני, משפטי, חברתי, כלכלי, תרבותי, מדעי ועוד [על כך נלמד בהרחבה ביחידה הראשונה של הספר], והביאו למעבר מפיאודליזם ושעבוד לכנסיה, לקפיטליזם, תיעוש, רציונליזם, חילון ומדינת הלאום.

חוקרים שונים מצביעים על כך שבמחצית השנייה של המאה ה-20, הסתיים למעשה העידן המודרני המוכר לנו. אחדים מהם מדברים על מודרנה שנייה או מודרנה מאוחרת, שמאופיינת בהתמוססות הגבולות בין המדינות, בין העובדים למעסיקים, בין מעמדות חברתיים ובין המינים. תופעות שמערערות את הקולקטיבים השונים, בהם התארגנו ועמם הזדהו האנשים, ומובילות לאינדיבידואליזם מופרז. אחרים מדברים על פוסט-מודרניות, המאובחנת בנסיגה מעקרונות הנאורות, בפקפוק ברעיון הקִדמה, ברציונליזם, באידיאולוגיות ובתמיכה ברלטוויזם [יחסיות] ופלורליזם תרבותיים. כלומר חתירה תחת תחושת הוודאות שניתן להגיע לאמת המוחלטת שאפיינה את המודרנה וממילא ערעור מפעלותיה, שנוצרו בהתאם לאותה תחושה.

בעשור האחרון הוצעה גישת "ריבוי המודרניות", הטוענת שליבת המודרנה התפתחה בדרכים ייחודיות לכל חברה (אירופה, יבשת אמריקה, אסיה ואפריקה) בהתאם למסורות ולניסיונות ההיסטוריים של תרבותה.

הערה ערכית:

השילוב בין מסורת ומודרנה מהווה אתגר חינוכי לציבור המתחנך על ערכי החמ"ד. האתגר נובע מיצירת המתח שבין דת כמסורת למודרנה וחילון. הספר המוצג לתלמיד מציג את המתח הזה ואינו נמנע מלעסוק בו. כך גם בנושאים שונים בספר כמו: בביקורת על הליברליזם והיחס לבדואים, האימפריאליזם הליברלי (פרק 4),  היחס לטורקיה והארמנים (פרק 7) ועוד. בנוסף, חלק ניכר ממעלותיה של המודרנה מקורן בערכים יהודיים, ועל כן הדגשנו את הערכים הדתיים שקדמו לה.

 

[1]. אידיאולוגיה בהקשר זה היא משנה רעיונית מגובשת, המבוססת על ניתוח המציאות – טבע האדם והעולם ומערכת ערכים הנגזרת מכך. בכל אידיאולוגיה מושגי היסוד של התרבות כמו זמן, מקום, אדם, חברה, מוסר וכו', מתפרשים באופן שונה. האידיאולוגיה חותרת לשנות ולעצב את פני החברה והמדינה בהתאם לעקרונותיה. לאידיאולוגיות המודרניות היו אמנם מקורות השראה היסטוריים או אפילו תקדימים, אך הללו לא התגבשו עד המאה ה-19.

רמה בינונית - קלה
רמה בינונית - קלה
רמה בינונית
רמה קלה
רמה בינונית
רמה בינונית - קלה
רמה בינונית