start date end date title description icon date limit importance image modal
1929-01-01 1945-01-01 אנה פרנק ) 1929 – 1945 / תרפ"ט-תש"ה( הייתה נערה יהודייה שנספתה בשואה, והיומן האישי שכתבה התפרסם בכל העולם. משפחת פרנק, שהתגוררה באמסטרדם, נכנסה ביולי 1942 למחבוא מאימת הנאצים. ב 4- באוגוסט 1944 )ט"ו באב תש"ד( נחשף המחבוא, ובני משפחת פרנק הועברו למחנה המעבר וֶסְטֶרְבּוֹרְק, ממנו הועברו כעבור חודש למחנה ההשמדה אושוויץ. ב 28- באוקטובר 1944 )י"א בחשוון תש"ה( הועברה אנה למחנה הריכוז ברגן בלזן, שם נפטרה מטיפוס. אנה פרנק הפכה לסמל לילדים היהודים שנרצחו בשואה. יומנה, שבו כתבה עד ל 1- באוגוסט 1944 , שלושה ימים לפני שנתפסה המשפחה, מתאר את תחושותיה של אנה ואת ההתנהלות היומיומית של המשפחה במחבוא.   50 http://history.yhb.org.il/images/666.png
1927-01-01 1945-01-01 יוזף גבלס ) 1945-1927 ( ושתיים מבנותיו מצדיעים במועל יד )ההצדעה המזוהה עם המשטר הנאצי( בכנס נאצי. גבלס ואשתו רצחו את ששת ילדיהם יום לאחר התאבדותו של היטלר, והתאבדו בעצמם. לגבלס, כנואם מוכשר ומומחה מאין כמותו לתעמולה יעילה, הייתה השפעה אדירה על יצירת האווירה שאפשרה את השמדת היהודים.   50 http://history.yhb.org.il/images/2.png
1921-01-01 1944-01-01 הרשל גרינשפן ) 1944-1921 ?/ תרפ"א-תש"ה?( בתמונה לאחר מעצרו. התהליך המשפטי נגד גרינשפן שנפתח בצרפת, נמשך מסיבות שונות עד לכיבושה על ידי גרמניה. גרמניה תכננה משפט ראווה ייצוגי נגד היהודים, ולכן הוחזק גרינשפן זמן מה בחיים, אך התכנית לא יצאה לפועל וגרינשפן נרצח כנראה לקראת סוף המלחמה.   50 http://history.yhb.org.il/images/4.png
1915-01-01 2001-01-01 הלל קוק ) 2001-1915 / תרע"ה-תשס"א(, איש ציבור ישראלי, שפעל גם בארצות הברית. היה אחיינו של הראי”ה קוק. בגיל 10 עלה לארץ מרוסיה, וב 1931- )תרצ"א( הצטרף לאצ”ל. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיע עם משלחת של חברי האצ”ל לארצות הברית, במטרה לפעול למען התפתחות התנועה הציונית. קוק פעל בארצות הברית תחת השם פיטר ברגסון, כדי להסוות את פעילותו. משנודע על השמדת היהודים פעל קוק במרץ למען הגברת המודעות להשמדה. לאחר המלחמה עלה לארץ, והיה חבר בכנסת הראשונה של מדינת ישראל, מטעם סיעת חירות.   50 http://history.yhb.org.il/images/555.png
1912-01-01 1945-01-01 ראול ולנברג ) 1945-1912 ?/ תרע"ב-תש"ה?(, דיפלומט שבדי, שפעילותו בהונגריה הצילה עשרות אלפי יהודים. כשנשקפה סכנת גירוש והשמדה ליהודי בודפשט, הנפיק ולנברג אלפי דרכוני חסות שבדיים ליהודים, כדי להצילם מפגיעה. כאשר הובלו רבבות מיהודי הונגריה בצעדת מוות אל גבול אוסטריה, רדף ולנברג אחרי השיירות והצליח להוציא מהן מאות יהודים. ולנברג הקים גם מעונות הגנה מיוחדים, שבהם מצאו מחסה יותר מ 10,000- יהודים. בכל הפעילות הזו הושקע מרץ, זמן וכסף רב. עם שחרור בודפשט, ולנברג נאסר בידי הסובייטים, ומת בנסיבות בלתי ידועות בשבי הסובייטי.   50 http://history.yhb.org.il/images/444.png
1910-01-01 1994-01-01 הרב יהושע משה אהרונסון מקונין ) 1994-1910 / תר"ע-תשנ"ד( היה מנהיג קהילת סאניק שבפולין )מתרצ"ז, 1937 ( עד לחיסולה בשואה. הרב גורש עם בני קהילתו למחנה העבודה בקונין, שם המשיך לשמש להם מורה דרך. לאחר חיסול המחנה, הועבר הרב למספר מחנות השמדה ביניהם אושוויץ, בוכנוואלד וטרזינשטאט, שם שוחרר. במהלך כל שהותו במחנה קונין, כתב הרב בעברית יומן אישי בו תיאר את חיי היום-יום הנוראים במחנה. לאחר המלחמה, נתמנה הרב אהרונסון לרב הראשי של מחנות העקורים באזור האוסטרי, ובמהלך כהונתו פעל לכינון חיי הדת וטיפל בבעיות כשרות, נישואין, שאלות עגונות, קבורה וחינוך. בשנת תשי"א ) 1951 ( עלה לארץ ישראל ושימש כרב בפתח תקווה. בארץ המשיך לעסוק בשימור זכרון השואה וכתב דברי הגות, בעיקר בנושא אמונה נוכח השואה.   50 http://history.yhb.org.il/images/88.png
1907-01-01 1943-01-01 יצחק ויטנברג ) 1943-1907 / תרס"ז-תש"ג( ראש המחתרת בגטו וילנה, נאלץ להסגיר את עצמו לידי הגרמנים ונרצח. פרשת הסגרתו לידי הגרמנים )למרות שעשה זאת בעצמו(, מבטאת את חוסר האמון ושיתוף הפעולה בין כלל הציבור בגטו לבין המחתרת: רוב הציבור בגטו חשש שפעולות המחתרת פוגעות בסיכוייו של הגטו לשרוד.   50 http://history.yhb.org.il/images/222.png
1906-01-01 1962-01-01 אדולף אייכמן ) 1962-1906 ( קצין בכיר בס”ס, ראש המחלקה לענייני יהודים בגסטאפו, מהאחראים הראשיים לביצועה בפועל של תכנית “הפיתרון הסופי” להשמדת יהודי אירופה במהלך השואה. לאחר המלחמה נמלט אייכמן לארגנטינה, אך נתפס והובא למשפט בישראל. דינו נגזר למוות, והוא נתלה ב 1962- .   50 http://history.yhb.org.il/images/333.png
1903-01-01 1956-01-01 הרב מיכאל דב וייסמנדל ) 1956-1903 / תרס"ד-תשי"ח( מהעיר ניטרה שבסלובקיה. עם תחילת גירוש יהודי סלובקיה להשמדה )אביב 1942 (, נרתמו הרב וייסמנדל וחבריו ב"קבוצת העבודה" להצלת יהודי המדינה, ולאחר מכן הגו תכנית להצלת כלל יהודי אירופה. הרב היה מהוגי הרעיון של תשלום כופר נפש לגרמנים תמורת הפסקת הגירושים לפולין. באוקטובר 1944 גורשו הרב וייסמנדל ובני משפחתו לאושוויץ. הרב ברח מרכבת הגירוש, התחבא בבונקר באזור ברטיסלבה וניצל, אך אשתו וילדיו נרצחו. אחרי המלחמה היגר הרב וייסמנדל לארצות הברית.   50 http://history.yhb.org.il/images/2222.png
1894-01-01 1944-01-01 גיזי פליישמן ) 1944-1894 / תרנ"ד-תש"ה( פעילה ציונית בסלובקיה, שבגלל אופייה המיוחד, אישיותה האצילה ושיעור קומתה נבחרה לראשות “קבוצת העבודה” בסלובקיה, ומנהיגותה הייתה מקובלת על הכל. גיזי פליישמן פעלה ללא ליאות למען הצלת אחיה, וסבלה בשל כך מאסרים, עינויים ואיומים על חייה. את שתי בנותיה שלחה ב 1939- לארץ ישראל, אך היא עצמה סירבה לכל הצעה למלט את נפשה, גם כשכבר היה ברור שהרשת עומדת להיסגר עליה. ב 1944- נשלחה גיזי פליישמן לאושוויץ, יחד עם היהודים שניסתה להציל, עם הוראה מיוחדת מאת הגרמנים, שחזרתה אינה רצויה.   50 http://history.yhb.org.il/images/111.png
1889-01-01 1943-01-01 האדמו”ר מפיאסצנה רבי קלונימוס שפירא ) 1943-1889 / תרמ"ט-תש"ד(, שימש כרבה של פיאסצנה, עיירה קטנה באזור ורשה, וכראש ישיבה בוורשה, בה הנהיג דרך חינוכית ייחודית בראי החסידות. בערב המלחמה, למדו בה כ 300- תלמידים עימם טווה קשרים אישיים חזקים מתוך דאגה כוללת למצבם הפיזי והרוחני. בנוסף, הרבי קיים רשת שיעורי תורה לפועלים ובעלי מלאכה. אישיותו ודרכו החינוכית משכה אליו חסידים ותלמידים רבים מחוגים שונים ביהדות. ספריו הידועים ביותר הם "חובת התלמידים", העוסק בתחום החינוך, ו"אש קודש", קובץ דרשותיו שנאמרו בגטו ורשה ונמצאו לאחר המלחמה. בכיבוש הגרמני נהרגו בנו, כלתו ודודתו, וזמן קצר לאחר מכן מתה גם אמו. למרות אסונו האישי והמצב הכללי הקשה, סירב האדמו"ר להצעת בריחה ונשאר בגטו ורשה עם קהילתו, תוך שהוא מתגבר על כאבו הפרטי ומשמש כמעודד ותומך לכל. לאחר מרד גטו ורשה גורש האדמו"ר יחד עם שארית תושבי הגטו אל מחנה ההשמדה מיידאנק, שם נרצח.   50 http://history.yhb.org.il/images/77.png
1883-01-01 1942-01-01 הרב יוסף צבי קרליבך ) 1942-1883 / תרמ"ג-תש"ב( נולד בלובק שבגרמניה. מלבד עיסוקיו התורניים למד גם פיסיקה ומתמטיקה באוניברסיטת ברלין )גם העיסוק במדעים חבר לעיסוקו בקודש; עבודת הדוקטורט שלו, לדוגמה, נקראה “הרלב”ג כמתמטיקאי”(. ב 1905- עלה לארץ )למד גם אצל הראי”ה קוק(, ושהה בה שלוש שנים, עד שנאלץ לחזור לגרמניה. שם כיהן במשך שמונה עשרה שנה כרב בקהילות שונות )לובק, אלטונה והמבורג(, וכמנהיגם היה דמות משמעותית המעורבת בכל המתרחש בקהילות פיזית ורוחנית. הרב שימש כמורה ומחנך במשך שנים רבות, הקים וניהל בית ספר בהמבורג בו שילבו לימודים תורניים עם לימודי חול, כל זאת מתוך העמדת חינוך הילדים כערך יסוד. במשנתו החינוכית הדגיש את הצורך בחינוך הילדים מתוך רגש וחוויה, ואמר כי “את אשר שרים לתוך ליבו של ילד – לא ישכח לעולם”. מכיוון שלא חשש להביע בגלוי את דעותיו ולחזק ברמה את הקהילה היהודית, הוא ומשפחתו גורשו מגרמניה, כבר בשנת 1941 , ונשלחו לריגה שבלטביה, שם נרצחו, ב 26- במרץ 1942 )ח' בניסן תש"ב(. ליהודים בגרמניה נמסר שהוא מת מוות טבעי.   50 http://history.yhb.org.il/images/66.png
1883-01-01 1943-01-01 הרב מנחם זמבה ) 1943-1883 / תרמ"ג-תש"ג( מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מאחרוני הרבנים בגטו ורשה. סירב להתפנות מהגטו, גם סמוך לפרוץ המרד, ונרצח במהלכו.   50 http://history.yhb.org.il/images/4444.png
1880-01-01 1942-01-01 אדם צ'רניאקוב ) 1942-1880 / תרמ"א-ט' באב תש"ב( נולד בוורשה למשפחה מהמעמד הבינוני וחונך ברוח התרבות הפולנית. היה מהנדס במקצועו, ולימד בבית ספר מקצועי יהודי. היה חבר בהנהלת הקהילה היהודית ואחראי לייצג במועצה את בעלי המלאכה. בשנת 1939 )ת"ש(, בזמן המצור על העיר ורשה, ברח יושב ראש הקהילה היהודית, וצ'רניאקוב מונה במקומו לראש הקהילה על ידי ראש העירייה הפולנית. כאשר הגרמנים כבשו את העיר, הטילו על צ'רניאקוב להקים את היודנרט ולעמוד בראשו. במשך שנות כהונתו מילא את תפקידו בנאמנות תוך שהוא מנסה להקל על תושבי הגטו. כאשר החלו הגירושים למחנה ההשמדה טרבלינקה, סירב צ'רניאקוב לשתף פעולה עם דרישות הנאצים לספק אנשים למשלוחים ושם קץ לחייו.   50 http://history.yhb.org.il/images/44.png
1879-01-01 1944-01-01 ד"ר אלקס ) 1944-1879 / תרל"ט-תש"ה( היה רופא במקצועו וניהל את המחלקה הפנימית בבית החולים היהודי שבקובנה. היה פעיל בקהילה היהודית, ציוני בהשקפתו וקרוב לחברי "החלוץ". בפרוץ המלחמה, פעל רבות לטובת הפליטים היהודים מפולין שנקלעו לליטא בימי השלטון הסובייטי ) 1940-1941 / כ"ט בסיוון תש"א(. ב 24- ביוני 1941 , כבשו הגרמנים את קובנה ודרשו מהציבור היהודי להקים יודנרט. ד"ר אלקס נבחר פה אחד, אך סירב ביודעו את גודל האחריות של התפקיד. לאחר שכנועים רבים הסכים לכך בלב כבד ושימש כיושב ראש היודנרט בגטו קובנה עד לחיסולו. כל מי שבא עמו במגע העיד על רמתו המוסרית הגבוהה, על רגישותו יוצאת הדופן כלפי תושבי הגטו ועל זקיפות קומתו במגעיו עם הנאצים. עם חיסול הגטו פונה עם תושביו למחנה ריכוז באסטוניה, שם טיפל בחולים בצריף החולים של המחנה, ונפטר גם הוא ממחלה.   50 http://history.yhb.org.il/images/55.png
1874-01-01 1965-01-01 וינסטון צ’רצ’יל ) 1965-1874 / תרל"ה-תשכ"ה(, מדינאי, סופר והיסטוריון בריטי. ראש ממשלת בריטניה בשנים 1945-1940 )ת"ש-תש"ה( ו 1955-1951- )תשי"א-תשט"ו(. עמידתו האיתנה במלחמת העולם השנייה העניקה לו תהילת עולם. צ’רצ’יל נהג להסתובב באזורים המופצצים של לונדון, במקום להימצא ספון בחדר המבצעים; הוא היה מסמן “וי” לאות ניצחון, ומעודד את העם בשעותיה הקשות של המלחמה.   50 http://history.yhb.org.il/images/22.png
1874-01-01 1941-01-01 הרב אלחנן וסרמן ) 1941-1874 / תרל"ה-תש"א(, מגדולי ראשי הישיבות באירופה ומראשי אגודת ישראל. בתקופת השואה נדד עם תלמידי ישיבתו בחיפוש אחר מקום מבטחים, חיזק אותם באמונה, ומסר שיעורים על מצוות קידוש השם. נתפס בקובנה ונרצח עם תלמידיו.   50 http://history.yhb.org.il/images/99.png
1868-01-01 1943-01-01 הרב יצחק ניסנבוים תרכ"ט-תש"ג ) 1942/3-1868 (, מרבני הציונות הדתית, נשיאה האחרון של המזרחי בפולין. מגיל 15 למד בישיבת וולוז’ין, שם השתתף באגודה הציונית “נצח ישראל”. הרב ניסנבוים גורש לגטו ורשה עם משפחתו, ושם היה מעורב בעשייה הציבורית והחינוכית. הרב ניסנבוים נספה בגטו, ומקום קבורתו לא נודע.   50 http://history.yhb.org.il/images/1010.png
1855-01-01 1946-01-01 יוליוס שטרייכר ) 1946-1855 (, מראשי האנטישמיים בגרמניה. ערך את העיתון האנטישמי “דר שטירמר” בכל תקופת קיומו של העיתון, ועמד בראש המפלגה הנאצית באחד ממחוזות גרמניה. מראשוני הנאצים שקראו בגלוי להשמדת היהודים. הוצא להורג בתליה במשפטי נירנברג, על חלקו בהשמדת היהודים.   50 http://history.yhb.org.il/images/1.png