start date end date title description icon date limit importance image modal
0000-00-00 0000-00-00 הרב שמואל סלנט הרב שמואל סלנט (1816—1909 ,תקע"ו-תרס"ט) – נולד בפולין ועלה ארצה בשנת 1841 והיה במשך השנים דיין בקהילה האשכנזית ושד"ר. לאחר פטירת חותנו, הרב יוסף זונדל מסלנט, ממנהיגיו הרוחניים של כולל הפרושים בירושלים בשנת 1865 ,היה לרבה של העדה האשכנזית, ומשנת 1878 גם אב בית הדין שלה. בשנים הללו הנהיג את העדה האשכנזית, שהייתה כבר מפוצלת למספר רב של כוללים, תוך שמירה על איזון בין הקבוצות השונות   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/e8/Shmuel_Salant.jpg
0000-00-00 0000-00-00 ר‘ יוסף ריבלין ר‘ יוסף ריבלין מצאצאי תלמידי הגר“א, ממנהיגי הפרושים בעיר וראש ועד כל הכוללים. היה שותף בהקמת שכונת 'נחלת שבעה' ועוד עשר שכונות מחוץ לחומות, ולכן כונה 'בונה השכונות'.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/e/e9/Yosef_Rivlin.jpg
0000-00-00 0000-00-00 הרב אברהם חיים גאגין הרב אברהם חיים גאגין נולד בתורכיה ועלה בילדותו לירושלים, היה ראש ישיבת בית אל בירושלים, 'ראשון לציון' והחכם באשי הראשון של ארץ ישראל   50 http://history.yhb.org.il/https://www.myheritageimages.com/Y/storage/site31550931/files/00/36/72/003672_965256f8a320c4ef0tmj22.jpg
0000-00-00 0000-00-00 הרב יעקב שאול אלישר הרב יעקב שאול אלישר, היש”א ברכה (1817—1906, תקע"ו-תרס"ו) – נולד בצפת, ובילדותו, לאחר פטירת אביו, עבר עם אמו לירושלים. למד אצל אביו החורג הרב בנימין מרדכי נבון. בבגרותו היה שד”ר של הקהילה הספרדית. בשנת 1853 החל להיות דיין בקהילה, ומשנת 1869 אב בית הדין שלה. בפסיקותיו ההלכתיות התגלה אומץ לבו והוא לא נכנע למתנגדים. הוא הסדיר את עניין העירוב והטלטול בשבת בשכונות שמחוץ לחומה ותמך בלימוד השפה הערבית במסגרת מוסדות החינוך בעיר. לקראת שנת השמיטה תרמ”ט חתם ראשון על היתר המכירה יחד עם מחותנו הראשון לציון הרב רפאל מאיר פניז’יל. בין השנים 1893— 1906 היה הראשון לציון.   50 http://history.yhb.org.il/http://lib.cet.ac.il/storage/Pics/15600_15699/0000015631/15631_1.jpg
0000-00-00 0000-00-00 משה מונטיפיורי משה מונטיפיורי (1784—1885, תקמ"ד—תרמ"ה) – היה יהודי עשיר מאנגליה שזכה לאריכות ימים (נפטר בגיל 101). מונטיפיורי פעל רבות למען יהודים בצרה ברחבי העולם: הוא הצליח, יחד עם היהודי הצרפתי אדולף כרמיה, לבטל את עלילת הדם בדמשק (1840), השיג כתב הגנה ליהודי מרוקו כאשר היו בסכנת פרעות (1863), פעל רבות לשיפור מצבם של יהודי רוסיה ועוד. נוסף לכך, פעל לטובת יהודי הארץ ולהפיכת היישוב הישן ליצרני. הוא ביקר שבע פעמים בארץ במהלך חייו. בין מפעליו: ייסוד בית אריגה ובית ספר ללימוד מלאכה לבנות בירושלים, הקמת שכונת משכנות שאננים וטחנת הקמח שבה ורכישת פרדס עבור יהודים סמוך ליפו. מרבית היוזמות שלו נכשלו, אם כי בתהליך היציאה מהחומות, שמורה לו זכות ראשונים.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/12/Montefiore100.jpg
0000-00-00 0000-00-00 הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה-רוטשילד הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה-רוטשילד (1845—1934, תר"ה—תרצ"ד) – חי ונפטר בצרפת. עושרו הגיע בירושה מסבו מפרנקפורט שהיה בנקאי על, ושלח את חמשת בניו לפתוח סניפים בבירות אירופה החשובות: פריס, לונדון, וינה, נפולי ופרנקפורט. הוא זכה לתואר אצולה צרפתי 'ברון' בשל עושרו ומעמדו. הברון כונה 'הנדיב הידוע' ו'אבי היישוב'. פועלו למען היישוב החדש החל לאחר שנשלח אליו יוסף פיינברג מראשון לציון ובהשפעת הרב שמואל מוהליבר, שהיה ככל הנראה הגורם המרכזי להסכמת הברון לתמיכה. מספרים כי בביקורו האחרון בזיכרון יעקב טיפס על הגבעה הסמוכה למושבה, ואמר "פה טוב לנוח". על פי צוואה זו נקברו הוא ואשתו ברמת הנדיב הסמוכה למושבה, שם הוקם גן לזכרו ('גן הנדיב'), שעד היום פוקדים אותו רבים, כדי לחלוק כבוד לתרומתו הרבה של הברון להצלחת המפעל הציוני.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/0/05/Edmond_James_de_Rothschild.jpg
0000-00-00 0000-00-00 אהרן דוד גורדון אהרן דוד גורדון (1856—1922, תרט"ו-תרפ"ב) - נולד במחוז פודוליה ברוסיה (היום חלק מאוקראינה). פעיל ציוני שהחליט לעלות עם משפחתו ארצה ב-1904 כשהיה כמעט בן 50. הוא נטש את אורח חייו הקודם כפקיד באחוזה חקלאית באימפריה הרוסית והפך לעובד אדמה. הוא לא רצה להשתתף בכל פעילות מפלגתית ולא הסכים לקבל תשלום על דברים שכתב, כדי לא לעשות את תורתו קרדום לחפור בה. הוא התעקש לחיות בקרב הפועלים, לסבול כמותם מקדחת, עוני ועבודה קשה. בשל כך הוא הפך לדמות נערצת בקרב צעירי העלייה השנייה. בגיל 66 נפטר ונקבר בדגניה. הוא כונה 'הצדיק החילוני' (אף שהיה מסורתי), כי מנהיגותו דמתה לשל אדמו"ר.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/e5/Gordon_A.D.jpg
0000-00-00 0000-00-00 זאב יעבץ זאב יעבץ (1847—1924, תרמ”ז-תרפ”ד) – יליד פולין, הוגה, סופר, היסטוריון ומחנך. ב-1887 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ביהוד הסמוכה לפתח תקווה. לאחר שנתיים נתמנה יעבץ לרב ולמורה במושבה זכרון יעקב, וחיבר, תוך כדי עבודתו, את ספר הלימוד העברי הראשון בתולדות ישראל. אך כעבור שנה וחצי פוטר ממשרת ההוראה, לאחר שנתגלעה מחלוקת בין שאיפתו להנהיג חינוך עברי ברוח המסורת לבין דרישת פקידי הברון במושבה להחדרת התרבות הצרפתית. בעקבות כך, עבר לירושלים, שם החל לעבוד על מפעלו ההיסטוריוגרפי המקיף 'תולדות ישראל', שכלל 14 כרכים. ב-1897 עזב יעבץ את הארץ עקב קשיי פרנסה ועבר לווילנה. בתקופה זו הצטרף יעבץ להסתדרות הציונית והיה בין המייסדים של תנועת 'המזרחי' ועורך ביטאונה 'המזרח'. ב-1905 עבר לגרמניה וב-1912 לבלגיה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לאנגליה, ושם התגורר עד פטירתו.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/a/a0/Zeev_yaabetz.jpg
0000-00-00 0000-00-00 מאיר דיזנגוף מאיר דיזנגוף (1861—1936, תרכ”א-תרצ”ו) – ראש העיר הראשון של תל אביב. דיזנגוף ראה ביוזמה הפרטית את מרכז העשייה הציונית. טענתו הייתה כי לעם ישראל יש פסיכולוגיה בורגנית, ולכן דווקא באמצעים בורגניים יימשכו כמה שיותר כוחות וכספים לארץ, וייבנה במהירות הבית הלאומי. דיזנגוף הקים את מפלגת ”האזרח”, אך היא השיגה שלושה צירים בלבד באספת הנבחרים הראשונה.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/5e/Meir_Dizengoff-Shapira1934.jpg
0000-00-00 0000-00-00 אליעזר בן יהודה אליעזר בן יהודה (1858—1922, תרי”ח-תרפ”ג) – נולד ברוסיה, עלה ארצה בשנת 1881 (תרמ”א) והתגורר בירושלים. בעקבות מאמציו לחידוש השפה העברית הוא הסתכסך קשות עם ראשי העדה האשכנזית של הישוב הישן בירושלים, והם אף הביאו למעצרו על ידי העות'מאנים בטענה כי הוא מארגן מרד. חייו היו רצופי קשיים: אשתו הראשונה נפטרה משחפת, ובחודשים הסמוכים למותה שלושה מחמשת ילדיו נפטרו אף הם, עובדה הקשורה לעוני הרב שבו הייתה שרויה משפחתו ולמחסור בתרופות המתאימות לריפוי מחלות קשות. בכל שנותיו בארץ עשה מאמצים רבים לחדש את הדיבור העברי, על ידי הוצאת עיתונים, כתיבת מילון והפצת דעתו על אודות חשיבות חידוש השפה. כשנפטר, החברא קדישא של ירושלים סרבה לקוברו, בטענה כי הוא כופר. במקומם עשה זאת צעיר דתי ששמו דוד מנחם סגל.   50 http://history.yhb.org.il/http://www.pikiwiki.org.il/image.php?file=/data/pikiwiki/user_pics/thumb_1255_d97141689a3c818249b57a631b05eeab.jpg
0000-00-00 0000-00-00 יחיאל מיכל פינס יחיאל מיכל פינס (1843—1913, תר”ד-תרע”ג) - יליד ליטא, סופר והוגה דעות. בספרו 'ילדי רוחי', שהופיע בשני חלקים (מיינץ 1872), כינס את הגיגיו, הנותנים ניסוח כולל להשקפת עולמו: פרודוקטיביזציה (יצרנות) של החברה היהודית, תיקון סדרי החינוך ושילוב לימודי שפות והשכלה כללית, וקביעה עקרונית שאין קיום ללאום היהודי בלא הדת היהודית. בשנת 1878 עלה לארץ ישראל כנציגה של קרן מזכרת משה מונטיפיורי. באמצע שנות השמונים נתמנה לנציג של 'חיבת ציון' ופטרונם של בני גדרה. בשנות התשעים, לאחר סכסוך עם הוועד המרכזי של חיבת ציון, חזר לירושלים והיה לעסקן של היישוב הישן. פינס חידש מילים רבות בעברית.   50 http://history.yhb.org.il/images/יחיאל_פינס.jpg
0000-00-00 0000-00-00 הרב אברהם יצחק הכהן קוק הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865—1935, תרכ”ה-תרצ”ה) – נולד בקורלנד שבאימפריה הרוסית (כיום לטביה), למד בישיבת וולוז'ין והיה הרב של קהילת בויסק בליטא. עלה ארצה בכ”ח אייר תרס”ד (1904) והחל לשמש בתפקיד רבה של יפו והמושבות. בשנת 1914 (תרע”ד) יצא לכנס העולמי של אגודת ישראל בגרמניה בשל רצונו לקרב את החרדים למפעל הציוני. בגלל מלחמת העולם הראשונה לא היה יכול לשוב ארצה. בארבע שנות המלחמה הוא שהה בשוויץ ובאנגליה, ושם פעל כדי לסייע ליישוב בארץ. הוא הסכים להתמנות לרב קהילה בלונדון, בתנאי שיחזור ארצה מיד כשיתאפשר. בסיום המלחמה חזר ארצה. ב-1919 מונה לרב הראשי האשכנזי לירושלים, וב-1921 לרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל. ב-1924 ייסד בירושלים את הישיבה המרכזית העולמית – הישיבה הציונית הראשונה בארץ ישראל (המכונה כיום ”מרכז הרב”). נפטר בג' באלול תרצ”ה ונקבר בהר הזיתים.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/d/d6/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%95%D7%A7_%D7%91%D7%99%D7%A4%D7%95.jpg
0000-00-00 0000-00-00 הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (1880—1953, תר"מ-תשי"ג) – נולד בירושלים. מצד אמו היה נצר לשושלת רבנים גדולה. בנעוריו למד את כתבי רבי יהודה אלקלעי, ממבשרי הציונות, והם שגרמו לו להאמין שהציונות היא המעשה הנכון על פי התורה ולהצטרף לתנועת המזרח”י. אף שהתייתם בגיל צעיר ופרנס את כל משפחתו, הצליח לגדול בתורה וכבר בגיל 20 מונה לרב בישיבת תפארת ירושלים. בשנים 1911—1921 היה חכם באשי של יפו. בזמן מלחמת העולם הראשונה גורש לזמן מה מהארץ. לאחר המלחמה שב לארץ וב-1921 התמנה לרבם של יהודי סלוניקי. ב-1923 שב לארץ ומונה לרב הספרדי הראשון של תל אביב-יפו. בשנת 1939 הוכתר כ'ראשון לציון', רבה הספרדי של ארץ ישראל, תפקיד שבו המשיך לכהן גם לאחר הקמת המדינה עד לפטירתו.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/ff/Rabbi_Ben-Zion_Meir_Hai_Uziel.jpg
0000-00-00 0000-00-00 מניה שוחט מניה שוחט (1879—1961, תרנ"ט-תשכ"א) - נולדה ברוסיה למשפחת וילבושביץ. בגיל 20 עצרה אותה המשטרה הרוסית, כיוון שהייתה חברה במפלגת הפועלים היהודית, 'הבונד'. בהיותה בכלא החליטה להקים מפלגת פועלים יהודית חוקית, שתתחייב לנאמנות לשלטון. היא עמדה בראש המפלגה וזכתה לתמיכה רבה, עד שמנתה המפלגה ב-1902 עשרות אלפי חברים. השלטון נבהל מהצלחתה הכבירה של המפלגה, והורה לפרק אותה. ב-1904 עלתה לארץ, הכירה את ישראל שוחט ונישאה לו. ב-1907 הקימו בני הזוג ארגון שמירה יהודי ראשון ששמו 'בר גיורא'. שנה לאחר מכן ייסדו התארגנות שיתופית של פועלים יהודים בחוות סג'רה – 'הקולקטיב'. ב-1909 הם החליטו להקים במקום בר גיורא ארגון שמירה גדול יותר, 'השומר', ועמדו בראשו. עם פירוק ארגון 'השומר' בשנת 1920, מניה וישראל שוחט התפנו למשימתם הבאה, ויזמו את הקמת 'גדוד העבודה', ארגון פועלים שיתופי שעסק בעבודות חקלאיות וסלילת כבישים. הם התגוררו בקיבוץ שהקימו יוצאי 'השומר': כפר גלעדי. נוסף לארגונים שהקימה, עסקה מניה בגיוס כספים בארצות הברית עבור הציונות, בהבאת מעפילים ברגל דרך גבול הצפון, ובהקמת 'ועד הנגב', שנועד להגביר את העשייה הציונית באזור זה.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/a/af/Mania_Shochat_22.jpg
0000-00-00 0000-00-00 גולדה מאיר גולדה מאיר (1898—1978, תרנ"ח-תשל"ט) – מראשי תנועת העבודה והאישה היחידה שהייתה ראש ממשלת ישראל. נולדה בקייב ובגיל שמונה היגרה עם משפחתה לארצות הברית. נישאה בגיל 19 למוריס מאירסון וארבע שנים לאחר מכן עלתה לארץ. היא הייתה השגרירה הראשונה של ישראל בברית המועצות והייתה שרת העבודה ושרת החוץ. בין השנים 1969—1974 הייתה ראש ממשלת ישראל.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/90/Golda_Meir_03265u.jpg/250px-Golda_Meir_03265u.jpg
0000-00-00 0000-00-00 מרדכי קפלן מרדכי קפלן (1881—1983, תרמ"א-תשמ"ג) – הוגה דעות ומייסד זרם חדש, היהדות הרקונסטרוקטיבית, או בעברית 'התנועה ליהדות מתחדשת'. נולד בליטא ובילדותו היגר עם משפחתו לארצות הברית ושם התחנך בחינוך אורתודוקסי, ושימש בתפקידי רבנות. קפלן שילב באמונתו חלקים מן הזרמים האורתודוקסי, הרפורמי והקונסרבטיבי. היה ציוני נלהב וטען כי רק הציונות ומדינת ישראל יוכלו להעניק משמעות ליהודי המודרני שאינו חי במסגרת קהילתית. בזקנותו אף עלה לישראל בעצמו. נפטר בירושלים בגיל 102.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/2/22/Mordecai_Kaplan.jpg
0000-00-00 0000-00-00 הרב שלמה גורן הרב שלמה גורן (1918–1994, תרע"ח-תשנ"ה) – הרב הראשי לצה"ל (מקום המדינה עד ל-1971, תשל"א), רץ עם החיילים אל הכותל עם ספר תורה ושופר, בלי חשש מצלפים ירדניים שעוד היו באזור. בתמונה הרב תוקע בשופר בכותל, עם שחרורו. תקיעת השופר הועברה לכל בית בישראל, עם שידור כיבוש הכותל. הרב גורן היה הרב הראשי לישראל בשנים 1972–1983 (תשל"ב-תשמ"ג).   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/0/0f/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99.jpg
0000-00-00 0000-00-00 אלי כהן אלי כהן (1924–1965, תרפ"ה-תרכ"ה) – עלה ב-1957 ממצרים לישראל. התגורר בבת ים, היה נשוי ואב לשלושה ילדים. בשנת 1962 התחיל בפעולות ריגול בסוריה, תוך שהוא מתחזה בהצלחה לסוחר עשיר שהיגר מסוריה לארגנטינה לרגל עסקיו, שחזר למולדתו. ב-1964 העביר לישראל מידע על תכנית סורית להטיית מי הירדן, שבעקבותיו פוצץ חיל האוויר של צה"ל את מפעלי ההטיה הסוריים. הסורים הבינו שמרגל פועל בארצם. בינואר 1965 (שבט תשכ"ה) נתפס אלי כהן והוצא להורג בתלייה. ראש ממשלת ישראל לוי אשכול טען כעבור זמן כי המידע שהביא אלי כהן לפני מלחמת ששת הימים היה מגורמי הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים.   50 http://history.yhb.org.il/images/אלי_כהן.jpg
0000-00-00 0000-00-00 נעמי שמר נעמי שמר (1930–2004, תר"צ-תשס"ד) – פזמונאית, מלחינה וזמרת ישראלית. כלת פרס ישראל לזמר עברי. שמר כתבה שירים רבים, כמה מהם נעשו ל'נכסי צאן ברזל' במורשת הישראלית (כמו "ירושלים של זהב" ו"חורשת האקליפטוס"). בעיני רבים נעמי שמר נחשבת המשוררת הלאומית של ישראל.   50 http://history.yhb.org.il/https://lh6.googleusercontent.com/-P_PytqRkPos/TJeQ8b-tfMI/AAAAAAAAfH0/x4B5DspuONg/w611-h865-no/%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99%2B%D7%A9%D7%9E%D7%A8%2B%D7%90c%2B.jpg
0000-00-00 0000-00-00 יצחק רבין יצחק רבין (1922—1995, תרפ"ב-תשנ"ו, נולד בישראל) – רמטכ"ל צה"ל במלחמת ששת הימים. ראש ממשלה בשנים 1974—1977, 1992—1995 ושר ביטחון בשנים 1984—1990. בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה אישר את ביצוע הפעולה לחילוץ החטופים הישראלים בנמל התעופה באנטבה (מבצע יונתן, 1976, תשל"ו). חתימתו על הסכמי אוסלו (1993) עם אש"ף כראש ממשלה, הייתה שנויה במחלוקת עמוקה בתוך החברה הישראלית. שנה לאחר מכן חתם גם על הסכם שלום עם ירדן. נרצח ב-1995 על ידי יגאל עמיר.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/5f/Flickr_-_Israel_Defense_Forces_-_Life_of_Lt._Gen._Yitzhak_Rabin%2C_7th_IDF_Chief_of_Staff_in_photos_%2811%29.jpg
0000-00-00 0000-00-00 ד"ר זרח ורהפטיג ד"ר זרח ורהפטיג (1906—2002, תרס"ו-תשס"ג) – משפטן, מראשי הפועל המזרחי. במלחמת העולם השנייה סייע להוציא יהודים מאירופה דרך ליטא ליפן. עלה לארץ ישראל ב-1947 (תש"ז). היה מחותמי הכרזת העצמאות, חבר כנסת ושר הדתות. קידם את שילוב המשפט העברי בחוקי מדינת ישראל.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/a/a4/Zerach_Warhaftig.jpg
0000-00-00 0000-00-00 ק. צטניק - יחיאל דינור (פיינר) ק. צטניק - יחיאל דינור (פיינר) (1909—2001, תרצ"ט-תשס"א) – נולד בפולין כנער חרדי. פרטים רבים על אודותיו טרם המלחמה אינם ידועים, מכיוון שלא רצה לחשוף בפני הציבור דבר מזהותו הקודמת, ידוע רק שלמד בישיבת חכמי לובלין ונחשב בה 'עילוי', וכן שהיה נשוי ועבד כמורה בבית הספר לבנות 'בית יעקב' בלודז'. כחלק ממחיקת זהותו לפני המלחמה נהג לחפש עותקים מספרים שכתב בתקופה זו, ולשרוף אותם. בעת המלחמה נחקר פעמיים על ידי הגסטאפו, ובחקירתו נכח אדולף אייכמן, לכן בבית המשפט עמד מול אדם שפניו מוכרות לו מימים אחרים. אשתו, הוריו, אחיו ואחיותיו, מלבד אח אחד, נרצחו. דינור עלה לארץ, נישא בשנית, והשקיע זמן רב מחייו בכתיבת ספרים על אודות השואה. במהלך כתיבת ספריו היה 'מחזיר' את עצמו לאושוויץ: היה מסתגר בחדרו לבוש בכותונת האסיר שלו ולא מתקלח, ישן או אוכל ימים ארוכים. אשתו סיפרה כי "החיים במחיצתו לא היו קלים. תמיד היה צפוף. בכל פעם שהיה נכנס לחדר, היו מצטופפים ובאים יחד אתו עוד ששה מיליון". בשנת 2001 (תשס"א) נפטר, לאחר שביקש ממשפחתו לא לפרסם בציבור את מותו ומקום קבורתו, כי לא ראה באלו חשיבות ציבורית, בניגוד לפועלו כ: ק. צטניק.   50 http://history.yhb.org.il/http://lib.cet.ac.il/storage/items/100_199/0000000143/0000000143_M.jpg
0000-00-00 0000-00-00 יוסף מנדלביץ יוסף מנדלביץ (נולד ב-1947 תש"ז/תש"ח, בריגה שבלטביה) – בשנת 1967, במהלך טקס זיכרון לחללי השואה בגיא ההריגה רומבולי, החל להתקרב ליהדות. היה אחד מאסירי ציון שנתפסו במהלך ארגון 'מבצע חתונה'. על השתתפותו במבצע חתונה נכלא במשך כ-11 שנה במחנה סגור בהרי אוראל, מתוכן שלוש שנים היה בתנאים מחמירים בשל הקפדתו על שמירת מצוות. ב-1981 (תשמ"א) שוחרר ועלה לישראל. בישראל למד בישיבת מרכז הרב ובכולל 'בית אריאל', והוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאר ישוב הכהן. חיבר ספר על המבצע ועל תקופת מאסרו ברוסיה, ששמו 'מבצע חתונה'. בתמונה יוסף מנדלביץ בירידתו מהמטוס בישראל.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/91/Flickr_-_Government_Press_Office_%28GPO%29_-_Prisoner_of_Zion_Yosef_Mendelevich.jpg
0000-00-00 0000-00-00 נתן שרנסקי נתן שרנסקי (נולד ב-1948 תש"ח, בדונצק שבאוקראינה) – היה פעיל ציוני בברית המועצות ונעצר בשל כך. על משפטו סיפר: "כשעמדתי בבית המשפט בשלב הקראת גזר הדין, שהיה עלול גם להיות הוצאה להורג, נשאלתי על ידי השופטים אם ברצוני לומר מילה אחרונה לפני גזר הדין [...] אמרתי שאת המילים האחרונות שלי לפני גזר הדין, אני מפנה אל בני עמי. לא היה לי ספק שאם יש משפט אחד שאני רוצה לקחת איתי בדרכי לשנים ארוכות בבית הסוהר זו האמירה 'לשנה הבאה בירושלים' ". הוא נכלא ונשלח לסיביר, שם חי בתנאים קשים ביותר. לאחר מאבק של ישראל ומדינות המערב, הוא שוחרר ועלה ארצה בשנת 1986 (תשמ"ו), לאחר 9 שנים בכלא. היה חבר כנסת ושר בשנים 1996—2006. יושב ראש הסוכנות היהודית מאז שנת 2009 (תשס"ט).   50 http://history.yhb.org.il/http://www.knesset.gov.il/mk/images/members/sharansky_natan.jpg
0000-00-00 0000-00-00 יולי אדלשטיין יולי אדלשטיין (נולד ב-1958 תשי"ח, בצ'רנוביץ שבאוקראינה) – היה מסורב עלייה (כלומר, יהודי ששלטונות ברית המועצות סירבו להיענות לבקשתו לעלות לארץ ישראל), ופעיל ציוני במחתרת בשנות ה-70 וה-80. אף שהגיע ממשפחה רחוקה מהיהדות, התקרב ליהדות ולציונות. עקב פעילותו נידון ב-1984 (תשמ"ד) לשלוש שנות מאסר במחנה כפייה. עם שחרורו ב-1987 עלה לישראל. השתתף בעשייה הפוליטית בישראל מאז עלייתו לארץ, ומ-2013 (תשע"ג) הוא יושב ראש הכנסת.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/e6/Yuli_Edelstein.jpg
0000-00-00 0000-00-00 אידה נודל אידה נודל (נולדה ב-1931 תרצ"א, במוסקבה) – ב-1971 ביקשה להגר מברית המועצות, אך בקשתה נדחתה פעמים רבות. היא ניהלה מאבק נגד הפגיעה בזכויות האדם בברית המועצות, ובין השאר נפגשה עם זרים שהגיעו לברית המועצות והעבירה דרכם ידיעות לעולם על הנעשה בשטחה. כתוצאה מפעילותה זו נידונה לארבע שנות גלות בסיביר. ב-1987 שוחררה ועלתה לישראל.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/a/aa/Flickr_-_Government_Press_Office_%28GPO%29_-_Prisoner_of_Zion_Ida_Nudel_and_Her_Faithful_Dog.jpg
0000-00-00 0000-00-00 יונה בוגאלה יונה בוגאלה (1908–1987, תרס"ח-תשמ"ז, נולד באתיופיה) – היה מחנך ואיש ציבור שעשה רבות למען עלייתה של הקהילה לישראל. ב-1923 נשלח עם עוד כמה ילדים מאתיופיה לארץ ישראל, ולאחר מכן לאירופה, כדי שיוכל לחזור לאתיופיה כאיש חינוך. החל מ-1931 חזר ולימד צעירים באתיופיה. ב-1979, כשנשקפה סכנה לחייו באתיופיה בגלל רדיפת המורים היהודיים, עלה לישראל, ובה פעל למען עליית שאר יהודי הקהילה.   50 http://history.yhb.org.il/http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/1/314/735.jpg
0000-00-00 0000-00-00 הרב משה סלומון הרב משה סלומון (נולד בשנת 1975 תשל"ה, בעיירה שירה בחבל טיגראי שבאתיופיה) – עלה לארץ בגיל 8, לאחר מסע רגלי של למעלה מ- 1000 ק"מ, ב'מבצע משה'. בוגר ישיבת ההסדר 'אור עציון', מוסמך לרבנות ובעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל. הקים את גרעין 'הנני' בקרית גת, שמורכב מבני העדה האתיופית ומטרתו לתרום להשתלבותם של בני הקהילה בחברה ובעשייה הישראלית. בעקבות הגרעין בקרית גת הוקמו גרעיני 'הנני' במקומות נוספים ברחבי הארץ.   50 http://history.yhb.org.il/http://4.bp.blogspot.com/-Hs2kFlsEpqA/VLWSk5R9J2I/AAAAAAAACX8/6G7FJmGu5E4/s1600/moshe%2Bsolomon.png
0000-00-00 0000-00-00 פנינה תמנו-שטה פנינה תמנו-שטה (נולדה בשנת 1981 תשמ"א, בכפר וזבה במחוז גונדר שבאתיופיה) – עלתה ב-1984 עם בני משפחתה במבצע משה. היא עורכת דין, עיתונאית, פעילה חברתית הפועלת לקידומם של עולי אתיופיה. עם בחירתה לכנסת מטעם מפלגת 'יש עתיד' (2013—2015) הייתה לראשונה מבין בנות העדה האתיופית שהייתה חברת כנסת. הייתה סגנית יו"ר הכנסת.   50 http://history.yhb.org.il/https://www.knesset.gov.il/mk/images/members/Tamnu-Shata_Penina.jpg
0000-00-00 0000-00-00 פרופסור ישראל אומן פרופסור ישראל אומן (נולד ב-1930 תר"צ, בגרמניה) – משפחתו היגרה לארצות הברית ב-1938. ב-1956 (תשט"ז) עלה מארצות הברית לישראל והחל ללמד באוניברסיטה העברית. זכה ב-2005 (תשס"ה) בפרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים, ענף מתמטי שמטרתו לחקור מצבי עימות ואסטרטגיות לקבלת החלטות.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d1/Aumann-1080.jpg/599px-Aumann-1080.jpg
0000-00-00 0000-00-00 הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין (1933—2015, תרצ"ג-תשע"ה, נולד בצרפת) –ב-1940, חודשים ספורים לאחר כיבוש צרפת בידי הגרמנים, הצליחה משפחתו להימלט לארצות הברית. ב-1957 קיבל תואר דוקטור בספרות מאוניברסיטת הרווארד. ב-1959 הוסמך לרבנות בידי הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, רבו המובהק, שהיה גם לחותנו. עלה לארץ בשנת 1971 על מנת לשמש כראש ישיבת הר עציון באלון שבות. בשנת 2014 (תשע"ד) זכה בפרס ישראל בספרות תורנית.   50 http://history.yhb.org.il/http://www.yeshiva.org.il/wiki/images/d/dc/Ravlikten.jpg
0000-00-00 0000-00-00 יגאל ידין יגאל ידין (1917–1984, תרע"ז-תשמ"ד) – התגייס ל'ההגנה' בגיל 15, ובשנת 1943 מונה לראש אגף מבצעים במטה הכללי של 'ההגנה. היה מפקד הצבא בפועל בימי מלחמת העצמאות, ובגיל 32 מונה לרמטכ"ל השני של צה"ל. בגיל 35 פרש מהצבא והשקיע עצמו במחקר ארכאולוגי, שבמהלכו גילה תגליות חשובות, כמו ממצאים מתקופת מרד בר כוכבא. ב-1977 נכנס לזירה הפוליטית, והיה סגן ראש הממשלה עד לשנת 1981.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/e6/Ygal_Yadin_-_Lt_Gel_1949-1952.jpg
0000-00-00 0000-00-00 דוד (מיקי) מרכוס דוד (מיקי) מרכוס (1902–1948, תרס"ב-תש"ח) – היה קולונל* יהודי בצבא ארצות הברית, ובמלחמת העולם השנייה השתתף בפלישה לנורמנדי שבצרפת. הוא הגיע לארץ ישראל במלחמת השחרור כאחד מאנשי מח"ל על מנת לתרום מניסיונו הצבאי לצה"ל ולסייע לו להתארגן ולהילחם. היה האלוף הראשון של צה"ל ומפקד חזית ירושלים. שעות מספר לפני תחילת ההפוגה הראשונה, הוא נורה בשוגג ונהרג מאש זקיף צה"ל.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/97/MickeyMarcus.jpg
0000-00-00 0000-00-00 ניסים גיני ניסים גיני (1938–1948, תרצ"ח-תש"ח) - החלל הצעיר ביותר של צה"ל. ניסים בן העשר, תלמיד כיתה ד', היה תושב הרובע היהודי, והתנדב לסייע בהגנה על הרובע. בגלל המצב הקשה ברובע השתתפו במלחמה גם ילדים. ניסים היה תצפיתן וקשר, ורץ מעמדה לעמדה תחת מטר כדורים כדי להעביר ידיעות ואספקה. כשעמד לצאת למשימתו האחרונה, ניסתה אמו לעכב אותו. הוא אמר לה: "את רוצה שאני אשב בבית ואחרים ימותו?", ויצא למילוי תפקידו. ניסים נפגע בעמדת התצפית שלו ונפטר מפצעיו לאחר יום של ייסורים. למחרת נכנע הרובע.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/bf/Nisimgini.jpg
0000-00-00 0000-00-00 הארי טרומן הארי טרומן (1972-1884, תרמ"ד-תשל"ג) – הנשיא ה-33 של ארצות הברית, הוא הנשיא שהכיר במדינת ישראל. טרומן החליף את רוזוולט, שנפטר בשלהי מלחמת העולם השנייה, כך שהוא סיים את המלחמה. טרומן תמך בציונות, ובמידה רבה בזכותו תמכה ארצות הברית בהצעת החלוקה. כשהוכרזה מדינת ישראל, טרומן היה המנהיג הראשון אשר הכיר בה, דקות ספורות לאחר סיום ההכרזה. ההכרה מצד המעצמה החזקה בעולם נתנה כוח עצום למדינת ישראל החדשה.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/a/a6/Harry_S_Truman_-_NARA_-_530677_%282%29.jpg
0000-00-00 0000-00-00 הרב יוסף דב סולובייצ'יק הרב יוסף דב סולובייצ'יק (1993-1903, תרס"ג-תשנ"ג) – ראש ישיבה והוגה דעות. אחרי השואה היה לאחד מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית. בספריו, "איש האמונה הבודד", "איש ההלכה", "אדם וביתו", "מן הסערה" ורבים נוספים הוא מעמיק לחדור לחווייתו של האדם המאמין, לקשייו ולייחודיות מסעו בעולם, ומתווה כיוון ודרך לחיי משמעות.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/26/Solo.jpg
0000-00-00 0000-00-00 חיים הרצֹוג חיים הרצֹוג (1997-1918, תרע"ח-תשנ"ז) – הנשיא השישי של מדינת ישראל. בנו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל מאירלנד, למד בישיבת מרכז הרב ובישיבת חברון. ב-1936 התגייס ל"הגנה", ובמהלך המרד הערבי הגדול שירת בירושלים, בעיקר בעיר העתיקה. ב-1942 הוסמך כעורך דין בבריטניה. היה בין המתנדבים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ושירת כקצין מודיעין. ב-1947 חזר לארץ ישראל. נלחם במלחמת העצמאות, השתתף בהקמת חיל המודיעין, ועמד בראש מחלקת המודיעין במטה הכללי (לימים אגף המודיעין). סיים את שירותו בדרגת אלוף. לאחר שחרורו כיהן כשגריר ישראל באו"ם וכחבר כנסת.   50 http://history.yhb.org.il/http://www.president.gov.il/ImageLibrary/PresidentPictures/herzog.jpg
0000-00-00 0000-00-00 חנה סנש חנה סנש (1944-1921, תרפ"א-תש"ה) – חלוצה, משוררת ולוחמת יהודייה. עלתה לארץ מהונגריה ב-1939, והצטרפה להקמת הקיבוץ שדות ים. ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי, והצטרפה לקבוצת הצנחנים שצנחו על אדמת אירופה, במסגרת המאבק בגרמניה הנאצית. היא צנחה בקרואטיה, סמוך לגבול של הונגריה הכבושה, וכשעברה את הגבול להונגריה נתפסה, עונתה והוצאה להורג. לאחר הצניחה על יד הונגריה כתבה חנה סנש שיר קצר בשם "אשרי הגפרור" ומסרה אותו לידיו של צנחן אחר, בבקשה שימסור את השיר לחבריה מהקיבוץ, אם לא תחזור   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/8/8e/Hanna_Senesh_at_kibbutz_Sdot_Yam.jpg
0000-00-00 0000-00-00 מרדכי מקלף מרדכי מקלף (1978-1920, תר"פ-תשל"ח) – הרמטכ"ל השלישי של צה"ל (בשנים 1953-1952). מקלף נולד וגדל במושבה מוצא, עד מאורעות תרפ"ט, שבהן נרצחו רוב בני משפחתו ואילו הוא עצמו הצליח להימלט בקפיצה מהקומה השנייה של בית המשפחה. מנעוריו היה חבר בהגנה, והצטרף גם לפלוגות הלילה המיוחדות של וינגייט. התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ולחם גם במסגרת הבריגדה היהודית. אימוניו ולחימתו במסגרת הצבא הבריטי הכינו אותו להשתתפותו בניהול קרבות במלחמת העצמאות.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/b0/Mordechai_Maklef_1952.jpg
0000-00-00 0000-00-00 משה דיין משה דיין (1915—1981, תרע"ה–תשמ"ב) – מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי, ממפקדי "ההגנה". הרמטכ"ל הרביעי של צה"ל (1953–1958), ומפקדו במהלך מבצע קדש. היה חבר כנסת ושר ב-1941 איבד את עינו במהלך פעולה של הפלמ"ח בשטח סוריה, כחלק מהמלחמה לצד בריטניה. בממשלות ישראל, שימש בתפקיד שר הביטחון בשנים 1974-1967 ושר החוץ בשנים 1977– 1979.   50 http://history.yhb.org.il/http://www.nrg.co.il/images/archive/465x349/1/215/070.jpg
0000-00-00 0000-00-00 אברהם שטרן אברהם שטרן (1942-1907, תרס"ח-תש"ב) – מייסד הלח"י ומפקדו הראשון. ידוע גם בכינויו המחתרתי "יאיר". לפני שנקרא להתמקד במאבק על ארץ ישראל עסק שטרן בעיקר בכתיבת שירים, ובכתיבת עבודת דוקטורט בספרות, אך משהשתכנע שכוחותיו דרושים למאבק על הארץ, גייס אליו את כל כולו. שטרן נתפס על ידי הבריטים בדירת מסתור בתל אביב, לאחר חיפושים ממושכים, ונורה במקום ללא ניסיון התנגדות מצדו. בנו שנולד כמה חודשים לאחר הירצחו נקרא על שמו יאיר אברהם שטרן.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/ed/Flickr_-_Government_Press_Office_%28GPO%29_-_Avraham_Stern_%28Yair%29-2.jpg
0000-00-00 0000-00-00 יצחק שמיר יצחק שמיר (2012-1915, תרע"ו-תשע"ב) – ממפקדי הלח"י, היה לימים ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל. נולד ברוסיה הלבנה, ועזב ב-1935 את לימודי המשפטים שהחל בהם כדי לעלות לארץ ישראל. החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, אך עזב את לימודיו ב-1937, כשהצטרף לאצ"ל. בתחילת הפילוג נשאר שמיר באצ"ל, אך ב-1941, בעקבות שיתוף הפעולה של האצ"ל עם הבריטים, שהיה הדוק מדי לטעמו, עבר ללח"י. בין השנים 1965-1955 שירת ב"מוסד". ב-1973 נבחר לכנסת מטעם מפלגת הליכוד. ב-1977 נבחר ליושב ראש הכנסת. ב-1980 התמנה לשר החוץ, וב-1983 היה לראש הממשלה עד 1984 ושוב בשנים 1986—1992.   50 http://history.yhb.org.il/images/יצחק_שמיר.jpg
0000-00-00 0000-00-00 אסתר רזיאל נאור אסתר רזיאל נאור (1911—2002, תרע"ב-תשס"ג) – נולדה בליטא, ועלתה לארץ עם משפחתה בהיותה בת 3. בימי מלחמת העולם הראשונה גורשה משפחתה למצרים ומשם שבה לרוסיה ולאחר המלחמה חזרה שוב ארצה. אסתר עסקה בהוראה בבית ספר בירושלים. במקביל הצטרפה לארגון בית"ר. אחיה דוד רזיאל, שהיה מפקד האצ"ל, צרף אותה לארגון. באצ"ל היא נשאה מספר תפקידים: היא השתתפה בפעולות, הייתה קריינית ברדיו המחתרתי "קול ציון הלוחמת", ואף הייתה חברה במפקדת האצ"ל. היא נישאה לאיש האצ"ל יהודה נאור. בשנת 1944 בחיפוש בבית הזוג מצאו הבריטים משדר רדיו. בתגובה נשלחה אסתר לכלא הנשים בבית לחם, בהיותה הרה, ובעלה הוגלה לכלא באפריקה, בו נכלא מעל 4 שנים, עד להקמת המדינה. לקראת לידת ביתה היא שוחררה מן הכלא, אך הייתה תחת מעקב בריטי צמוד ולכן לא יכלה עוד לפעול בארגון. לאחר הקמת המדינה הצטרפה למפלגת "חרות", והייתה חברת כנסת מטעם המפלגה במשך 25 שנים.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/b5/Raziel_esther.jpeg
0000-00-00 0000-00-00 יוסף חיים ברנר יוסף חיים ברנר (1881–1921, תרמ"א-תרפ"א) – סופר והוגה דעות יהודי חילוני. נולד ברוסיה, עלה לארץ ב-1909. ניסה לעסוק בחקלאות, אבל לא החזיק מעמד וחזר להתמקד בספרות ובהוראה. היה גם מנהיג ציבורי מוכשר, אם כי לא נשא משרה רשמית כלשהי. באחת מהוועידות שבהן השתתף העיר משהו לאחד הנואמים, ויושב ראש הוועידה ונזף בו מפני שלא קיבל רשות לדבר. ברנר ענה: "רשות הדיבור אין לי, אבל זכות הצעקה יש לי". הביטוי 'זכות הצעקה' הפך לביטוי של מחאה חברתית וחופש ביטוי ומחשבה, וביטא בשעתו את ברנר עצמו, שהיה עצמאי באופיו ועסק רבות במחאה חברתית בכתביו ובפעולותיו. ברנר נחשב לאחד הסופרים המוערכים ביותר בספרות העברית של ראשית המאה העשרים. נרצח במאורעות תרפ"א.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/47/Y._H._Brenner.jpg
0000-00-00 0000-00-00 יצחק שדה יצחק שדה (1890—1952, תר"ן-תשי"ב) – בצעירותו שרת בצבא הרוסי, ואף זכה בעיטור על אומץ לב ושימש כמפקד. עלה לארץ ב-1920. בארץ שימש כאחד מראשי גדוד העבודה וכן כאחד ממייסדי אגודת הספורט "הפועל". הצטרף לארגון ההגנה, פיקד על קורסי מפקדים בארגון, הקים את "הנודדת", הקים את פלוגות השדה שהיו אחראיות על הגנת היישובים העבריים, פיקד על העלייה ליישוב המבודד חניתה שבגליל העליון, ועוד. במלחמת העולם השנייה הקים את הפלמ"ח והיה מפקדו הראשון. לאחר מכן הפך לרמטכ"ל ההגנה וכן למפקד תנועת המרי. במלחמת העצמאות לקח חלק בפעולות רבות, לדוגמא פיקד על הגנת קיבוץ משמר העמק, שהותקף מכל הכיוונים על ידי צבאות ערב. משהוקם צה"ל הקים שדה את חטיבת השריון הראשונה, ואף פיקד עליה. בסיום מלחמת העצמאות פרש מצה"ל.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/7/71/Yitzhak_Sadeh_1950.jpg
0000-00-00 0000-00-00 חיים ויצמן חיים ויצמן (1874—1952, תרל"ד-תשי"ב) נולד בבית יהודי מסורתי בעיירה מוטל שברוסיה הלבנה. בנערותו נמשך אל רוח ההשכלה המערבית, ולמד והתמקצע בתחום הכימיה בגרמניה ובשווייץ. בשנת 1910 היגר לאנגליה. היה ראש מעבדות המחקר של הצי הבריטי בלונדון. במהלך תפקידו זה פיתח תהליך ביוכימי יעיל לייצור אצטון מתסיסה של חומרי גלם צמחיים, המצאה שהניבה יתרון לבריטים במלחמת העולם הראשונה וזיכתה אותו ביכולת השפעה בממשלת בריטניה. נוסף לכך, במהלך עבודתו המדעית הקים ברחובות מכון למחקר מדעי, שלימים נקרא "מכון ויצמן למדע". ויצמן היה פעיל ציוני וראה עצמו תלמידו של אחד העם. הוא היה מראשי הסיעה הדמוקרטית, שחוללו את פולמוס הקולטורה.* בשנת 1917 הוא עמד בראש הדוחפים להשגת הצהרת בלפור. לאחר המלחמה ייצג את התנועה הציונית בוועידת השלום בארמון ורסאי שבפריז** וב-1921 נבחר לנשיא התנועה הציונית והנהיג אותה לסירוגין עד הקמת המדינה, אם כי השפעתו התמעטה לאורך הזמן. תרם רבות להתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל והיה בין מייסדי האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון זיו ברחובות. לאחר הקמת המדינה נבחר ויצמן לנשיאה הראשון, תפקיד שאותו מילא עד מותו.   50 http://history.yhb.org.il/http://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/sites/default/files/styles/content_image/public/article_gallery/Dr.%20Chaim%20Weizmann.jpg?itok=iO7lL_T9
0000-00-00 0000-00-00 הלורד ארתור ג'יימס בלפור הלורד ארתור ג'יימס בלפור (1930-1848, תר"ח-תר"ץ) - מילא שורה של תפקידים בכירים בממשל הבריטי, ואף היה ראש ממשלת בריטניה למשך שלוש שנים. בעת מתן ההצהרה היה שר החוץ של בריטניה.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/3/32/Arthur_Balfour%2C_photo_portrait_facing_left.jpg
0000-00-00 0000-00-00 חאג' אמין אל חוסייני חאג' אמין אל חוסייני (1974-1895) - מונה על ידי הבריטים ב-1921 למופתי (פוסק הלכה) של ירושלים וב-1922 לראש המועצה המוסלמית העליונה. עודד, מאחורי הקלעים, את פגיעות הערבים ביהודים במאורעות תרפ"ט וארגן את המרד הערבי הגדול (1936–1937, תרצ"ו-תרצ"ח). נמלט מן הארץ לאחר שיצא נגדו צו מעצר. הוא עבר במדינות העולם הערבי ועודד פרעות ביהודים. הגיע לגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, נפגש עם היטלר ודרש ממנו להשמיד גם את יהודי ארץ ישראל.* לאחר מלחמת העולם השנייה התיישב במצרים. לאחר קום המדינה נדד בין מצרים ירדן, ולבסוף התיישב בלבנון, ובה נפטר בודד ועזוב.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/6/63/Al-Husayni1929_%28cropped%29.jpg
0000-00-00 0000-00-00 יוסף טרומפלדור יוסף טרומפלדור (1920-1880, תרמ"א-תר"פ) - יליד רוסיה, התגייס לצבא הרוסי ובו רכש את ניסיונו הצבאי, עלה לארץ ב-1912 והיה ממקימי חוות מגדל הסמוכה לכינרת. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוגלה למצרים ושם הקים את 'גדוד נהגי הפרדות', גדוד עברי ראשון בצבא הבריטי. ב-1917 היה דמות בולטת בתנועת החלוץ. ב-1919 התבקש על ידי הנהגת היישוב לפקד על הגנת יישובי אצבע הגליל, תפקיד שביצע עד מותו בקרב תל חי.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/d6/Joseph_Trumpeldor_1917-cropped.jpg
0000-00-00 0000-00-00 הרב יעקב מאיר הרב יעקב מאיר (1856—1939, תרט"ז-תרצ"ט) – נולד בירושלים. היה שד"ר בשנים 1882—1887 בבוכרה, צפון אפריקה ואלג'יר. בשנת 1906 התמנה לרבה של ירושלים אך התפטר בגלל המתנגדים למינויו בשל קרבתו לציונות. בשנים 1907—1919 היה רבה של סלוניקי שביוון, שם אבדו מרבית כתבי היד שלו בעקבות שריפה שפגעה בקהילה. משנת 1921 היה הראשון לציון, הרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/6/64/Jacob_Meir_Jerusalem_Rabi.jpg
0000-00-00 0000-00-00 דוד בן גוריון דוד בן גוריון (1886–1973, תרמ"ז-תשל"ד) - עלה לארץ בזמן העלייה השנייה, והיה המנהיג הבולט של היישוב עוד קודם קום המדינה, ועם קום המדינה היה לראש הממשלה הראשון ולשר הביטחון של מדינת ישראל. התפטר מכהונתו הראשונה כראש הממשלה (בשנים 1954-1948) לטובת הפרחת השממה בנגב, על ידי התיישבות ועבודה בקיבוץ שדה בוקר. בין השנים 1963-1955 היה שוב ראש הממשלה.   50 http://history.yhb.org.il/http://main.knesset.gov.il/About/Lexicon/PublishingImages/bengurion_david.jpg
0000-00-00 0000-00-00 ברל כצנלסון ברל כצנלסון (1944-1887, תרמ"ז-תש"ד) - ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בישראל. הקים את העיתון 'דבר' ב-1924, והיה עורכו הראשי עד פטירתו. אף שלא נשא בתפקיד רשמי, היה מעורב בהקמת רבים ממוסדותיו המרכזיים של גוש הפועלים, ובניסוח עקרונותיו המרכזיים.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/e8/Berl_Katznelson_1934.jpg
0000-00-00 0000-00-00 זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי (1880–1940, תר"מ-ת"ש) – סופר ומדינאי עברי, ממנהיגי הציונות ומכונן הציונות הרביזיוניסטית. נולד באודסה ושם הקים את ארגון ההגנה היהודית. היה ההוגה והמייסד של הגדודים העבריים שסייעו לבריטים במלחמת העולם הראשונה. ב-1920 הקים כוח הגנה בן 600 איש, שהיה ליחידת ההגנה העברית הראשונה בארץ ישראל. הכוח סייע בהגנת יהודי ירושלים מידי הפורעים הערבים במאורעות תר"פ (1920). בעקבות פעילות זו גזר עליו הממשל הצבאי הבריטי מאסר עולם. הוא שוחרר כעבור כמה חודשים לאחר הפעלת לחצים כבדים על הבריטים. הקים ב-1923 את תנועת הנוער בית"ר וב-1925 את תנועת הצה"ר. ב-1930 ניצלו הבריטים את שהותו בחו"ל ולא חידשו את דרכונו, ולכן מאז לא חזר עוד לארץ. ב-1964 הועלו עצמותיו לישראל ונטמנו בהר הרצל בטקס ממלכתי.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/ec/Zeev_Jabotinsky.jpg
0000-00-00 0000-00-00 ר' שמואל חיים לנדוי ר' שמואל חיים לנדוי – שח"ל (1928-1892, תרנ"ב-תרפ"ח) – נולד בפולין, נצר לחסידות קוצק, פעל לחידוש ההתיישבות בארץ ישראל. הוסמך לרבנות בגיל 18. בעקבות קריאת ספריהם של מבשרי הציונות ר' יהודה אלקלעי והרב צבי הירש קלישר, התקרב שח"ל לתנועת המזרחי, ופעל בה לאיחוד 'הפועל המזרחי'. בשנת 1926 עלה לארץ ישראל.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/8/82/Shmuel_Chaim_Landau_cropped.jpg
0000-00-00 0000-00-00 ר' ישעיה שפירא – 'האדמו"ר החלוץ' ר' ישעיה שפירא – 'האדמו"ר החלוץ' (1891–1945, תרנ"א-תש"ה) – אחיו של האדמו"ר מפיאסצנה. עלה לארץ ב-1914, והיה ממייסדי הפועל המזרחי. בגיל 51 החליט לממש את שאיפתו להיות עובד אדמת ארץ ישראל, עזב את כל תפקידיו הציבוריים, והתיישב בכפר פינס, ושם עסק בחקלאות. ביתו בכפר פינס היה למרכז לעלייה לרגל, ובו נהג לערוך 'טיש', כמנהג האדמו"רים, והיה מלהיב את שומעיו בניגונים חסידיים, מהם פרי יצירתו. אחד משיריו הוא השיר "אילו היה לי כח". עם קבלת הידיעות על היקף השואה באירופה והירצחם של אחיו ובני משפחתו, הידרדר מצב בריאותו, ובערב חג השבועות תש"ה (1945) נפטר בירושלים.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/d/d8/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A5_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%A1.JPG
0000-00-00 0000-00-00 צ'ארלס אורד וינגייט צ'ארלס אורד וינגייט (1903–1944) - קצין בצבא הבריטי שהיה תומך נלהב של הציונות. כונה ביישוב 'הידיד'. אהדתו לציונות לא מצאה חן בעיני הבריטים והוא הוחזר ב-1940 לבריטניה. במלחמת העולם השנייה שירת באפריקה ובאסיה, ונהרג בהתרסקות מטוס בהודו, בדרגת מייג'ור גנרל (מקביל לאלוף). על שמו 'מכון וינגייט', המרכז הלאומי לחינוך גופני ולספורט. וכן כפר הנוער ימין אורד.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/8/8d/Ordecharleswingate.jpg
0000-00-00 0000-00-00 שלמה בן יוסף שלמה בן יוסף (1913–1938, תרע"ג-תרצ"ח) – פעיל ולוחם בתנועת בית"ר בארץ ישראל, ראשון 'עולי הגרדום' (להלן פרק 9). במהלך המרד הערבי רצה שלמה להגיב על רציחות של נוסעים יהודים, וזרק רימון רסס לעבר אוטובוס ערבי. הרימון לא התפוצץ, אך הבריטים תפסו את שלמה בן יוסף ודנו אותו לתלייה. הוא סירב לבקש חנינה, אלא בחר למות בגאון. אל גרדום התלייה הלך רחוץ, מסודר ומחויך, ושירי בית"ר על שפתיו. איני מצטער על מותי, אמר, "מפני שאני הולך למות בעד ארצנו!"   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/1b/Shlomo_ben_yosef.jpg
0000-00-00 0000-00-00 דוד רזיאל דוד רזיאל (1910-1941 תרע"א-תש"א) – ממייסדי האצ"ל ומפקדו. עלה לארץ ממזרח אירופה ב-1914, וב-1938 מונה בידי זאב ז'בוטינסקי, שהתרשם מאוד מדמותו, למפקד האצ"ל. נחשב על ידי מכריו לדמות מופת, המסמלת שילוב של עדינות עם נחישות, ונכונות להקרבה עצמית למען העם. נהרג ב-1941 בעירק בפעולה שנעשתה למען הבריטים במלחמת העולם השנייה.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/3/30/Flickr_-_Government_Press_Office_%28GPO%29_-_David_Raziel.jpg
0000-00-00 0000-00-00 הרב ד"ר יצחק אייזק הלוי הרצוג הרב ד"ר יצחק אייזק הלוי הרצוג (1959-1888, תרמ"ט-תשי"ט) - היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד לפטירתו. נולד במזרח אירופה, ומשם עבר לאנגליה ב-1897. הוא ערך מחקר על 'התכלת בישראל' וב-1914 קיבל בזכותו תואר דוקטור. מ-1915 היה רב באירלנד (עד 1936), בשנת 1925 מונה לרבה הראשי של יהדות אירלנד. שם כבר נמנה על תומכי המזרחי. לאחר פטירתו של הרב קוק, מונה בתרצ"ז לרב הראשי של ארץ ישראל, תפקיד שאותו נשא עד לפטירתו.   50 http://history.yhb.org.il/https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/d/d3/Izikherzog.JPG
0000-00-00 0000-00-00 מנחם בגין מנחם בגין (1992-1913, תרע"ג-תשנ"ב) – מפקד האצ"ל בשנים 1948-1943 (תש"ג-תש"ח) וראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. בגין החל את דרכו הפוליטית כמנהיג ציוני בתנועת בית"ר בפולין. בראשית מלחמת העולם השנייה ברח מוורשה לווילנה וכעבור שנה נעצר על ידי המשטרה החשאית הסובייטית. לאחר שחרורו, יחד עם אזרחים פולנים נוספים, התגייס לצבא הפולני, ובעת שירותו בצבא הפולני עבר בארץ ישראל, כששוחרר מהצבא הפך למפקד האצ"ל ב-1943. היה ראש תנועת החירות וראש תנועת הליכוד ומטעמן כיהן כחבר כנסת מאז הבחירות לכנסת הראשונה ב-1949. ב-1977 (תשל"ז) התמנה לראש הממשלה, וכעבור שנתיים חתם על הסכם השלום עם מצרים, (להלן פרק 16). ב-1982 יצא למבצע "שלום הגליל" שהתפתח למלחמת לבנון הראשונה. ב-1983 התפטר בגין מתפקידו כראש הממשלה.   50 http://history.yhb.org.il/http://main.knesset.gov.il/About/Lexicon/PublishingImages/begin_menahem.jpg