הוראת השואה היא קודם כל

 מעשה של חשבון נפש מתמיד

 עם עצמנו ועם העולם.

 בחשבון נפש כזה

 אין באות התשובות לפני השאלות.

(אבא קובנר, מתוך דברים שנשא במשכן הכנסת, 23.3.1981/ י"ז אדר ב' תשמ"א)

בספר זה נלמד על אחת התקופות החשוכות והקשות ביותר בתולדות עמנו והאנושות:

השואה - חורבן יהדות אירופה בזמן מלחמת העולם הראשונה.

זהו מאורע שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה האנושית: עם מתורבת, לכאורה, בונה מכונת הרג שיטתית ומתוכננת, ומשמיד באמצעותה לאור השמש למעלה משישה מיליון בני אדם, במשך חצי עשור.

בספר זה ננסה קודם כל להבין, כיצד יכול היה להרחש דבר כזה, במהלך המאה ה - 20, בתקופה של נאורות וקדמה? כיצד התאפשרה השואה? כיצד הגיעו בני אדם, שנחשבו מתורבתים, לשפל מוסרי שאי אפשר לתארו?

מדוע שתק העולם, ולא עשה כל שביכולתו להצלת העם היהודי?

והיהודים עצמם - האם יכלו להתנגד יותר, להיאבק ולהציל את נפשם?

במהלך הספר ננסה לענות על שאלות אלה, ועל שאלות קשות רבות נוספות שמתעוררות תוך כדי לימוד נושא השואה.

תקופה חשוכה כזו גם מגלה את נפש האדם, לטוב ולרע.

לצד השפלות האיומה שהתגלתה בתקופה זו, מתגלה גם שיא גובהה של נפש האדם.

באמצעות הלימוד על תקופת השואה נכיר את פניה הרבות של הגבורה האנושית, את גדולתה ועוצמתה של נפש האדם.

בספר הקודם למדנו על האנטישמיות המודרנית (עמ' 248 - 253) ועל עליית המשטר הנאצי (עמ' 148 - 162), כאחד ממשברי המודרנה.

השואה היא המשך של נושאים אלו.

בספר זה נלמד על השלכות הנאציזם על העולם כולו במלחמת העולם השנייה, שהייתה המלחמה הנוראה ביותר בהיסטוריה האנושית.

נלמד גם על השלכות הנאציזם על היהודים, בשואה שבה נרצחו מיליונים מבני עמנו, והוחרבו החיים היהודיים ששקקו באירופה.

במסגרת לימוד זה נעסוק בסוגיות הנוגעות למוסר אנושי ומדיני, שהעיסוק במלחמת העולם השנייה בכלל ובשואה בפרט, מזמן בפני לומד ההיסטוריה.

ביחידה הראשונה בספר זה (פרקים א' - ג') נלמד על השלב הראשון ברדיפת היהודים, מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה (1933 - 1939/ תרצ"ג - תרצ"ט);

ביחידה השנייה (פרקים ד' - ח') נלמד על תקופת השואה, בזמן מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945/ תרצ"ט - תש"ה);

והיחידה השלישית (פרקים ט' - י') תעסוק בחיים לאחר השואה: בהתמודדות, בניסיונות השיקום ובזכרון השואה.

במהלך פרקי הספר נעקוב אחר השתלשלות העניינים שהובילו לשואה ואפשרו אותה, אחר דרכי התגובה וההתנהלות של כלל אזרחי העולם מול השמדת היהודים, ואחר דרכי ההתמודדות של היהודים עצמם.

ננסה לענות על השאלות הקשות שמתעוררות עם לימוד הדברים, תוך ידיעה והבנה שלשאלות מורכבות ועמוקות כאלה - אין תשובה אחת ברורה ופשוטה.

הלימוד של נושא כזה דורש בגרות ויכולת התמודדות עם אירועים לא פשוטים, ועם שאלות לא פשוטות; בעזרת ה' מתוך הלימוד ננסה להגיע להבנה טובה יותר של האדם ושל העולם.

הוראת השואה היא קודם כל

 מעשה של חשבון נפש מתמיד

 עם עצמנו ועם העולם.

 בחשבון נפש כזה

 אין באות התשובות לפני השאלות.

(אבא קובנר, מתוך דברים שנשא במשכן הכנסת, 23.3.1981/ י"ז אדר ב' תשמ"א)

 

בספר זה נלמד על אחת התקופות החשוכות והקשות ביותר בתולדות עמנו והאנושות:

השואה - חורבן יהדות אירופה בזמן מלחמת העולם הראשונה.

זהו מאורע שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה האנושית: עם מתורבת, לכאורה, בונה מכונת הרג שיטתית ומתוכננת, ומשמיד באמצעותה לאור השמש למעלה משישה מיליון בני אדם, במשך חצי עשור.

בספר זה ננסה קודם כל להבין, כיצד יכול היה להרחש דבר כזה, במהלך המאה ה - 20, בתקופה של נאורות וקדמה? כיצד התאפשרה השואה? כיצד הגיעו בני אדם, שנחשבו מתורבתים, לשפל מוסרי שאי אפשר לתארו?

מדוע שתק העולם, ולא עשה כל שביכולתו להצלת העם היהודי?

והיהודים עצמם - האם יכלו להתנגד יותר, להיאבק ולהציל את נפשם?

במהלך הספר ננסה לענות על שאלות אלה, ועל שאלות קשות רבות נוספות שמתעוררות תוך כדי לימוד נושא השואה.

 

תקופה חשוכה כזו גם מגלה את נפש האדם, לטוב ולרע.

לצד השפלות האיומה שהתגלתה בתקופה זו, מתגלה גם שיא גובהה של נפש האדם.

באמצעות הלימוד על תקופת השואה נכיר את פניה הרבות של הגבורה האנושית, את גדולתה ועוצמתה של נפש האדם.

 

בספר הקודם למדנו על האנטישמיות המודרנית (עמ' 248 - 253) ועל עליית המשטר הנאצי (עמ' 148 - 162), כאחד ממשברי המודרנה.

השואה היא המשך של נושאים אלו.

בספר זה נלמד על השלכות הנאציזם על העולם כולו במלחמת העולם השנייה, שהייתה המלחמה הנוראה ביותר בהיסטוריה האנושית.

נלמד גם על השלכות הנאציזם על היהודים, בשואה שבה נרצחו מיליונים מבני עמנו, והוחרבו החיים היהודיים ששקקו באירופה.

במסגרת לימוד זה נעסוק בסוגיות הנוגעות למוסר אנושי ומדיני, שהעיסוק במלחמת העולם השנייה בכלל ובשואה בפרט, מזמן בפני לומד ההיסטוריה.

 

ביחידה הראשונה בספר זה (פרקים א' - ג') נלמד על השלב הראשון ברדיפת היהודים, מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה (1933 - 1939/ תרצ"ג - תרצ"ט);

ביחידה השנייה (פרקים ד' - ח') נלמד על תקופת השואה, בזמן מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945/ תרצ"ט - תש"ה);

והיחידה השלישית (פרקים ט' - י') תעסוק בחיים לאחר השואה: בהתמודדות, בניסיונות השיקום ובזכרון השואה.

 

במהלך פרקי הספר נעקוב אחר השתלשלות העניינים שהובילו לשואה ואפשרו אותה, אחר דרכי התגובה וההתנהלות של כלל אזרחי העולם מול השמדת היהודים, ואחר דרכי ההתמודדות של היהודים עצמם.

ננסה לענות על השאלות הקשות שמתעוררות עם לימוד הדברים, תוך ידיעה והבנה שלשאלות מורכבות ועמוקות כאלה - אין תשובה אחת ברורה ופשוטה.

הלימוד של נושא כזה דורש בגרות ויכולת התמודדות עם אירועים לא פשוטים, ועם שאלות לא פשוטות; בעזרת ה' מתוך הלימוד ננסה להגיע להבנה טובה יותר של האדם ושל העולם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מטרות הספר

מדריך למורה זה מלווה את הספר "חורבן וגבורה נאציזם ושואה". בטרם ניגש למבנה מדריך זה ומטרותיו, –

נציג את מבנהו של ספר הלימוד ומטרותיו, על פי תכנית הלימודים ועל פי הרציונל שליווה את תהליך העבודה על

הספר.

הספר נכתב ע"פ תכנית הלימודים החדשה לחמ"ד. הספר עוסק בחורבן יהדות אירופה, ובהשלכות הכיבושים של

גרמניה ובעלות בריתה גם על קהילות יהודיות מחוץ לאירופה.

בספר שלוש חטיבות לימוד:

חטיבה ראשונה האנטישמיות מתחזקת בגרמניה )פרקים - - 3-1 ( בחטיבה זו נראה כיצד השפיעו עליית –

הנאצים לשלטון בגרמניה והתבססותם על מצבם של יהודי גרמניה. נראה את תגובתם של יהודי גרמניה למצב

החדש וכן את תגובת יהודי העולם ומדינות העולם. החטיבה עוסקת בשנים 1933 - 1939 1939 .

חטיבה שנייה שואה וגבורה )פרקים - - 8-4 ( חטיבה זו עוסקת בליבה של תקופת השואה: מלחמת העולם –

השנייה וגורל היהודים בארצות שנכבשו ע"י הגרמנים או שהייתה לגרמנים השפעה עליהן.

גם בחטיבה זו נראה את התמודדותם של היהודים בשואה, תגובת מדינות העולם לנוכח השואה ותגובת יהודי

העולם. חטיבה זו עוסקת בשנים 1939 - 1945 19451945 .

חטיבה שלישית תקומה וזיכרון )פרקים - - 10 -9 ( חטיבה זו עוסקת בהשלכותיה של השואה בשנים שלאחריה: –

בשיקום הניצולים לאחר השואה, ובלקחים העולים מן השואה וזכרה של השואה בעולם ובישראל, עד לימינו.

הספר מבקש לשרת מספר מטרות של הוראת היסטוריה בחינוך הממלכתי דתי:

- בתחום הקוגניטיבי:

היכרות עם הפרדיגמה המרכזית של האירוע ההיסטורי: האירוע, רקעו ותוצאותיו. -

אופני תיאור האירוע, ההבחנה בין מקורות ראשוניים לבין מקורות משניים. -

ניתוח עזרים כתובים וחזותיים בהקשרים שלהם זמן הכתיבה/ציור/צילום, נקודת המבט של יוצר - -

העזר הכתוב והחזותי.

בתחום המיומנויות:

פיתוח מיומנויות וכישורים כלליים )כמו: יישום, השוואה, מיון, איתור ואיסוף, קריאה ביקורתית, הסקת

מסקנות, הצגת טיעון, שיח טיעוני, שאילת שאלות(, וכאלה האופייניים להוראת היסטוריה )כמו: התמצאות בציר

הזמן(.

- בתחום הערכי:

.1 הכרת אירועים היסטוריים מרכזיים והבנת משמעותם כאירועים מכוננים בתולדות ישראל והעמים.

.2 הבנת מרכזיותם של ערכי ההלכה ושל האמונה בתולדות עם ישראל.

.3 הבנת מרכזיותה של ארץ ישראל בתודעה היהודית לאורך הדורות.

.4 הבנת חשיבותה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי.

.5 טיפוח תודעת השותפות היהודית, ומתוכה פיתוח תחושת אחריות להמשך קיומו של העם היהודי.

.6 הבנה כי המציאות בהווה מושפעת מאירועים ותהליכים שהתרחשו בעבר, ושפעולות הנעשות בהווה יש

בהן כדי להשפיע על עיצוב העתיד.

.7 הכרת מסירות הנפש שליוותה יהודים מאמינים בתקופת השואה, וניתבה את דרכם גם במקומות

האפלים ביותר.

.8 העמקה בעקרון הבחירה, תוך הבנה שגם בסיטואציות הקשות ביותר, נותרת בידי האדם אפשרות

הבחירה, גם אם אפשרות זו כמעט אינה ניכרת.

.9 הבנת חשיבותן של העזרה לחלש ומסירות הנפש לזולת, גם במקרים קיצוניים של רעב, מחלות וסכנת

חיים.

.11 הפנמת משמעות כוחו של היחיד, באמצעות אומץ ליבו ורוחו, להשפיע על גורל הסובבים אותו ואף על

מהלך ההיסטוריה כולה )ואף להיפך, כוח ההרס המצוי בידי האדם, שבכוחו להחריב מיליונים ולגרום

סבל רב לאנושות כולה(.

מבנה הספר

כל חטיבה בספר נפתחת במבוא קצר המציג את הנושא המרכזי של פרקי החטיבה, ממקד את נושא הדיון העיקרי

בחטיבה, ומציג תאריכון שילווה את הלימוד בחטיבה, ומטרתו לסייע לתלמיד לראות את התמונה השלמה של

החומר הנלמד.

בסיכומה של החטיבה מופיעים דברים לסיכום הנלמד. מטרת דברי הסיכום היא להעשיר את הנלמד, לעורר את

חשיבתו של התלמיד לגבי הנלמד בפרק, ולחבר את החומר הנלמד לעולמו. מטרת דברי הסיכום אינה לסכם את

הפרק מבחינה טכנית; זאת עושים סיכומי הפרקים, ומבואות החטיבות שגם הם מציגים תמצות קצר מקדים של

הנלמד בפרקי החטיבה. מטרת דברי הסיכום הינה לשפוך אור נוסף על הנלמד.

כל פרק בספר נפתח במבוא קצר המכניס את התלמיד לנושא הפרק. מבוא זה מסתיים עם הצגת שאלה מנחה

לפרק המבוססת על מוקד ההוראה כפי שנקבע בתכנית הלימודים. התשובה לשאלה המנחה תינתן בסוף הפרק,

בסיכום הפרק. לאחר השאלה המנחה מצוינים סעיפי הפרק, ומושגים מרכזיים הקשורים אליו. בחלק מן

הפרקים, שמתארים אירועים רבים, צורפו גם צירי זמן מפורטים. בסוף כל פרק צורפו שאלות לסיכום הפרק,

המסייעות בחזרה על הנלמד.

כל סעיף פותח בשאלה מנחה לסעיף שתכליתה למקד את ההוראה. התשובה לשאלה המנחה תינתן בסוף הסעיף,

בסיכום הסעיף.

פרקי הספר מלווים בעזרים כתובים )קטעי מקורות, הסבר למושגים חדשים( ובעזרים חזותיים )תמונות, ציורים,

מפות, תרשימים וחומר חזותי אחר(. שאלות מסוגים שונים וברמות קושי שונות מפוזרות לאורך הפרקים. מטרתן

לסייע לתלמיד להפיק תועלת מהעזרים הכתובים והחזותיים, ולקדם אותו על מנת שיתמודד עם שאלות מסדר

חשיבה נמוך אל שאלות מסדר חשיבה גבוה. כן שולבו בכל פרק שאלות למחשבה ולדיון וקטעי העשרה כדי

לאתגר תלמידים מתעניינים וכדי להצביע על רלוונטיות של הנושאים הנלמדים לחיי התלמידים. המורה יבחר

באלו מבין העזרים הכתובים והעזרים החזותיים ייעזר במהלך השיעור.

לסיכום, בפרקי הספר לתלמיד תמצאו:

)א( מידע קולח ומאורגן לקריאה

)ב( מטרות הפרק ע"פ תכנית הלימודים החדשה

)ג( רשימת מושגים רלוונטיים לפרק

)ד( תרשים מארגן של הפרק

)ה( מקורות חזותיים מגוונים

)ו( מקורות מילוליים

)ז( העשרה לתלמידים

)ח( תאריכון )ציר זמן(

)ט( שאלות לחזרה

פרקי הספר נכתבו כך שיסייעו לתלמיד להתמודד עם האתגרים שמציבה תכנית הלימודים

החדשה:

אתגר

פתרון

עיסוק בנושאים היסטוריים, שאינם מסודרים ברצף

כרונולוגי

שימוש בציר זמן

פיתוח אסטרטגיות חשיבה, כישורים ומיומנויות מסדר

גבוה

שאלות מקדמות

קטעי מקור להעשרה

מקורות חזותיים מגוונים

אתגר לתלמידים מתקדמים ונגישות לתלמידים

מתקשים

שימוש בתרשימים

שימוש בטבלאות