תקציר הספר

מבוא לספר

מטרות הספר

לפניכם מוצג הספר "השיבה לציון – עלייה, התיישבות ועצמאות". הספר נכתב על פי תכנית הלימודים החדשה לחמ"ד. הספר עוסק בנס תקומת עם ישראל בארצו והקמת מדינתו.

בכרך הראשון של סדרה זאת, מסורת ומהפכות, למדנו על התפתחות העידן המודרני. בתקופה זו נפתחה לפני היהודים האפשרות למצות את כשרונותיהם ולתרום לפיתוח המדינות והחברות שבהן חיו. המחיר שנדרש מהיהודים היה התערות בחברה וסכנת התבוללות. מנגד, הסתגרות בפני המודרנה משמעה היה עוני וויתור על הקדמה שהציעה המודרנה.

כבר באותו כרך הסתמן לפנינו הפתרון לשאלת המודרנה והיהדות: שיבת עם ישראל לארצו ופיתוח כוחותיו של כל יחיד במסגרת לאומית יהודית. למדנו על מרכיבים מסוימים של תופעה מופלאה זאת: החזרת התודעה הלאומית של העם היהודי ונכונותו לפעול באופן אנושי וטבעי לשיבה לארץ ישראל. התוודענו לפועלם של תלמידי הגר"א, להתגבשות רעיונות ולתכניות של "מבשרי הציונות", להתארגנות תנועת "חיבת ציון" הצלחותיה וכישלונותיה, ולהצלחת בנימין זאב הרצל לייסד תנועה ציונית בינלאומית המכילה בתוכה מגוון של יהודים: שומרי תורה ומצוות ומתבוללים לשעבר, יהודים שהרקע התרבותי שלהם הוא מודרני ויהודים ממדינות שלא היו אז מודרניות, יהודים שחיו בסביבה נוצרית ויהודים שחיו בסביבה מוסלמית.

בכרך זה נלמד כיצד הצליחו העם היהודי והתנועה הציונית לממש את רעיון שיבת ציון ולחדש את מדינתו בארץ ישראל למרות כל הקשיים ובראשם רצח כשליש מהעם היהודי על ידי הנאצים ובעלי בריתם, עליו למדנו בכרך השני של הסדרה, חורבן וגבורה: נאציזם ושואה.

בספר ארבע חטיבות לימוד:

חטיבה ראשונה: היישוב היהודי בארץ ישראל משלהי המאה ה-19 ועד תום מלחמת העולם הראשונה– (פרקים 1—2) נלמד על היישוב היהודי בארץ ישראל מסוף המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה, על השינוי שחל ביישוב זה בעקבות העליות הגדולות בשנים 1881—1914 (העלייה הראשונה והעלייה השנייה) ועל השינוי שחל במעמדו עם כיבוש הארץ על ידי הבריטים מידי העות'מאנים.

חטיבה שנייה: הלאומיות הערבית במזרח התיכון ובארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה העשרים– (פרקים 3—4) נלמד על הרקע להתנגדות תושביה הערביים של ארץ ישראל לעלייה היהודית, למפעל ההתיישבות ולהתפתחות לקראת הקמת המדינה.

חטיבה שלישית: התפתחות הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי– (פרקים 5—9) נלמד על תקופת השלטון הבריטי שהייתה תקופה של התקדמות ושל מאבק – התקדמות בבניין היישוב היהודי לקראת הקמת מדינה ומאבק כנגד ההתנגדות הערבית האלימה. משנת 1939 החל גם מאבק בממשלת בריטניה.

חטיבה רביעית: מדינת ישראל– (פרקים 10—16). נלמד על המאבק הצבאי והמדיני להקמת המדינה ועל התמודדות המדינה שהוקמה עם שורה של אתגרים: מימוש הריבונות, עלייה והתיישבות, קיבוץ גלויות, עיצוב החברה, מאבק צבאי ומדיני בהתקפות מצד מדינות ערב, מדיניות חוץ ויחסים עם העם היהודי שמחוץ למדינת ישראל.

שמות החטיבות, הפרקים והסעיפים הם לפי הרשום בתכנית הלימודים.

הספר מבקש לשרת מספר מטרות של הוראת היסטוריה בחינוך הממלכתי-דתי:

-         בתחום הידע:

  • היכרות עם הפרדיגמה המרכזית של האירוע ההיסטורי: האירוע, רקעו ותוצאותיו.
  • אופני תיאור האירוע – ההבחנה בין מקורות ראשוניים לבין מקורות משניים.
  • ניתוח עזרים כתובים וחזותיים בהקשרים שלהם – זמן הכתיבה/ציור/צילום, נקודת המבט של יוצר העזר הכתוב והחזותי.

-         בתחום המיומנויות:

-          פיתוח כישורים ומיומנויות כלליים (כמו: יישום, השוואה, מיון, קריאה ביקורתית, הסקת מסקנות, הצגת טיעון) וכאלה האופייניים להוראת היסטוריה (כמו: התמצאות בציר זמן).

-         בתחום הערכי:

  • הכרת אירועים היסטוריים מרכזיים והבנת משמעותם כאירועים מכוננים בתולדות ישראל והעמים.
  • הבנת השפעתן של אידיאולוגיות על תהליכים היסטוריים.
  • הבנת אתגר השילוב בין מסורת ובין מודרנה. האתגר נובע, מצד אחד, מהמתח שבין דת לבין מודרנה וחילון, ומצד שני מכך שחלק ניכר ממעלותיה של המודרנה מקורן בערכים יהודיים.

הבנת האתגר של כינון חברת מופת במדינה יהודית בארץ ישראל. האתגר נובע מהצורך לפעול בחברה שרובה אינה רואה עצמה מחויבת לתורה ולמצוות ומושפעת מהמודרנה על אורותיה וצלליה, מהתמודדות עם קיבוץ הגלויות והתרבויות, עם תנאים כלכליים לא פשוטים ועם התנגדות לעצם קיומה של המדינה וחזונה מצד מדינות ערב ומצד חלק מערביי ארץ ישראל.

מבנה הספר

כל חטיבה בספר נפתחת במבוא קצר המציג את הנושא המרכזי של פרקי החטיבה, שאלות לדיון וכן תאריכון.

כל פרק בספר נפתח במבוא קצר המכניס את התלמיד לנושא הפרק. מבוא זה מסתיים עם הצגת שאלה מנחה לפרק המבוססת על מוקד ההוראה כפי שנקבע בתכנית הלימודים. התשובה לשאלה המנחה תינתן בסוף הפרק, בסיכום הפרק. אחרי המבוא מוצג ציר זמן, שיסייע לתלמיד מבחינה כרונולוגית, ושאלות לסיכום הפרק.

לאחר השאלה המנחה מצוינים סעיפי הפרק ומושגים מרכזיים הקשורים אליו.

רוב הסעיפים פותחים בשאלה מנחה לסעיף שתכליתה למקד את ההוראה. התשובה לשאלה המנחה תינתן בסוף הסעיף, בסיכום הסעיף.

פרקי הספר מלווים בעזרים כתובים (קטעי מקורות, הסבר למושגים חדשים) ובעזרים חזותיים (תמונות, ציורים, מפות, תרשימים וחומר חזותי אחר). שאלות מסוגים שונים וברמות קושי שונות מפוזרות לאורך הפרקים. מטרתן לסייע לתלמיד להפיק תועלת מהעזרים הכתובים והחזותיים, ולקדם אותו על מנת שיתמודד עם שאלות מסדר חשיבה נמוך אל שאלות מסדר חשיבה גבוה. כן שולבו בכל פרק שאלות למחשבה ולדיון וקטעי העשרה כדי לאתגר תלמידים מתעניינים וכדי להצביע על רלוונטיות של הנושאים הנלמדים לחיי התלמידים. המורה יבחר באלו מבין העזרים הכתובים והעזרים החזותיים ייעזר במהלך השיעור.

לסיכום: בפרקי הספר לתלמיד תמצאו:


א. מידע קולח ומאורגן לקריאה

ב. מטרות הפרק על פי תכנית הלימודים החדשה

ג. רשימת מושגים רלוונטיים לפרק

ד. תרשים מארגן של הפרק

ה. מקורות חזותיים מגוונים

ו. קטעי מקור

ז. העשרה לתלמידים

ח. תאריכון (ציר זמו)

ט. שאלות לחזרה ולמחשבה

פרקי הספר נכתבו כך שיסייעו לתלמיד להתמודד עם האתגרים שמציבה תכנית הלימודים החדשה:

אתגר פתרון
עיסוק בנושאים ובתהליכים, שאינם מסודרים ברצף כרונולוגי שימוש בציר זמן רב ממדי
פיתוח אסטרטגיות חשיבה, כישורים ומיומנויות מסדר גבוה

שאלות מקדמות

קטעי מקור להעשרה

מקורות חזותיים מגוונים

אתגר לתלמידים מתקדמים ונגישות לתלמידים מתקשים

שימוש בתרשימים

שימוש בטבלאות

 

 

 

 

מבנה המדריך למורה

בכל פרק להלן יופיעו הסעיפים הבאים

1. תכנית הלימודים

מוקד ההוראה בהתאם לתוכנית הלימודים

פרק חובה / פרק בחירה

שעות הוראה מומלצות

עמודים בספר

2. הצעה לפעילות מקדימה הצעות לפעילויות מקדימות כגון: קריאת הכותרת והעלאת השערות, שאילת שאלות, אקטואליה, שימוש בתרשים, שימוש במקורות חזותיים ועוד
3. תאריכון (ציר זמן) נועד למקד את התלמיד בתקופה ההיסטורית שבה מתרחשים האירועים
4. ניתוח מושגים מרכזיים מהם המושגים המרכזיים בפרק? כיצד הם קשורים לנושא הנלמד? הנגשתם לתלמיד באמצעות אסטרטגיות שונות
5. מקורות חזותיים הספר מלווה בשלל מקורות חזותיים הניתנים לניתוח כדי ללמוד על אופי התקופה
6. נושאים מרכזיים לדיון נושא הפרק מזמן דיון במושגים היסטוריים: תהליך היסטורי, סיבה ותוצאה, ביטויים לאירועים היסטוריים 
7. לתלמידים מתקשים (וגם לאלה שלא) ארגון ועיבוד הידע הרב תוך שימוש באסטרטגיות למידה שונות ותומכות למידה להבנת התמונה השלמה מתוך הפרטים הרבים כמו: שימוש בעזרי זיכרון וארגון, טבלאות מארגנות לתלמיד, הצעות לבניית דפי עבודה, עבודה בקבוצות / יחידים ועוד
8. אתגר לתלמידים מתעניינים מקורות בספר להשוואה, פעילויות חשיבה מסדר גבוה
9. הערות (פדגוגיות, ערכיות או אקדמיות) הפניית תשומת הלב להיבטים פדגוגיים או ערכיים ותורניים המתעוררים במהלך הפרק
10. פעילות סיכום סרטונים, הפעלות או נקודות לדיון לסיום הפרק
11. ביבליוגרפיה

הצעה לספרות עזר למורה

הערות פדגוגיות כלליות

  • הלימוד בכרך זה קשור לנלמד בשני הכרכים הקודמים בסדרה: מהפכות ומסורת, חורבן וגבורה: נאציזם ושואה (ההפניה לספרים קודמים היא בדרך כלל בהערות בשולי הדף ולעתים בגוף הטקסט או השאלה). קשר זה הוא הדדי. מצד אחד מתבסס כרך זה על הנלמד בשני הכרכים הראשונים ומצד שני הוא משלים את הנלמד בהם ובמיוחד בכרך מסורת ומהפכות. סוגיות ערכיות ודתיות שהתוודענו אליהן בכרך הראשון מלוות את הלומד גם בכרך זה, ובמיוחד המתח בין חידוש למסורת ובין לאומיות לערכים מודרניים אוניברסאליים. חלק מהשאלות לתלמיד בספר הלימוד וחלק מהמדריך למורה מיועדים לחזק את הקשר ההדדי ולבחון סוגיות אלו שוב.
  • לימוד לפי נושאים מרכז אירועים רבים תחת קורת גג אחת ויוצר חוט מקשר ביניהם, דבר המקל על הבנת משמעות האירועים וזכירתם. אולם שיטת לימוד זאת מקשה על הבנת הרצף הכרונולוגי. כדי לסייע לתלמיד להתמודד עם קושי זה, צירי הזמן בפרקי הספר מציינים גם אירועים שהוזכרו בשני הכרכים הקודמים ואף בפרקים מוקדמים בכרך זה.
  • על המורה להתכונן מראש לאפשרות שחלק מהנושאים הנידונים בכרך זה עלולים להיות רגישים מבחינת התלמידים, במיוחד, מחלוקות פוליטיות, יחסי ערבים-יהודים, יחסי דתיים-חילוניים, יחסים בין עדתיים ויחסי גברים-נשים. על המורה להיות מוכן להתמודד עם הצפה רגשית במהלך הלימוד. תלמידים מגיבים לנושאים הנדונים בכיתה בדרך של העלאת אסוציאציות רגשיות, נותנים תשובות לא-רציונליות ומפגינים חשיבה סטריאוטיפית, מלווה בדעות קדומות, שמעוותת את הפרשנות לאירוע/לתופעה. עקב כך חל עיוות בהבנת מהות הרעיון או המושג הנידונים בשיעור.[1]

ההתמודדות עם הצפה רגשית כרוכה בנטרול ריגושים, על ידי מעבר יזום מהרמה האי-רציונלית לרמה רציונלית באמצעות מיומנויות של השוואה, הבחנות או הצגות חלופות.[2] בדרך זאת אפשר, למשל, להשוות בין חשיבה סטריאוטיפית כלפי עדות, בני מיעוטים וברי פלוגתא פוליטיים לבין חשיבה סטריאוטיפית אנטישמית.

כחלק מההכנה, על המורה להכיר את הנחיות משרד החינוך על אופן הדיון בכיתה בסוגיות שנויות במחלוקת: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-. 2/HoraotKeva/K-2014-1-1-9-2-2.htm.

  • חשוב שהנלמד יהיה רלוונטי לתלמיד, אך צריך להיזהר מפני ניסיון להשליך ישירות מההווה לעבר ולהפך. כך, למשל, ככל שאנו מתקרבים לתקופתנו גדלה הסכנה של חשיבה אנכרוניסטית, חשיבה המשליכה את עמדותינו וידיעותינו מההווה אל החומר הנלמד לגבי העבר. סכנה זאת בולטת בלימוד על המחתרות השונות בתקופת המנדט שבה ישנה נטייה לבחון את היחס לכל מחתרת לאור עמדות פוליטיות עכשוויות. כדי להתמודד עם תופעה זו, על המורה לחתור להבחנה בין העבר להווה, לחשיפת שינויי התנאים בין ההווה לעבר (כמו: קיומה של מדינה ריבונית בימינו לעומת מוסדות הנהגה נבחרים שההשתייכות אליהם הייתה וולונטרית) ולשקף בפני התלמיד את חשיבתו האנכרוניסטית. כן חשוב להתעדכן במחקרים עדכניים הבוחנים טיעונים שהוצגו בעבר.
  • נושאים רבים בחטיבה הרביעית נושקים לנושאים הנלמדים במקצוע האזרחות כמו הכרזת העצמאות, קונפליקטים בחברה הישראלית ועוד. הדבר עשוי לבלבל את התלמיד וליצור תחושה של חזרה על חומר נלמד. מן הראוי להצביע בפני התלמיד על ההבדל הבסיסי בין הנדרש על פי תכנית הלימודים בהיסטוריה – הכרת אירועים ותהליכים בחמישים השנים הראשונות של המדינה – לבין הנדרש על פי תכנית הלימודים באזרחות: הכרת עקרונות כלליים החשובים בהקשרים האקטואליים, גם אם התרחשו לאחר היובל הראשון של המדינה. לאחר מכן, מן הראוי להצביע על הרחבת זווית הראיה של התלמיד על ידי שילוב בין שתי נקודות המבט, של מקצוע ההיסטוריה ושל מקצוע האזרחות.

בעת עיסוקו בדילמות על המורה להקפיד על אבחנה מוסרית בין טוב לרע.


[1] חנה אדן וורדה אשכנזי, מדריך להוראת מקצוע האזרחות – מדינה יהודית ודמוקרטית, ירושלים משרד החינוך, תשס"ד, עמ' 17.

[2] שם, עמ' 18.

רמה בינונית
שאלות בגרות
שאלות בגרות
שאלות בגרות
שאלות בגרות
שאלות בגרות
שאלות בגרות
שאלות בגרות
שאלות בגרות
שאלות בגרות
שאלות בגרות
רשימת סרטונים לשילוב בלימודי הפרק
מבחן 1-מישוב ישן עד 47
מבחן 2- מהקמת המדינה עד אוסלו
שאלות עם תשובות מפורטות
לתרגול המיומנויות הנדרשות בבגרות
שאלות ותשובות מפורטות
שאלות עם תשובות מפורטות
פעילות סיכום
פעילות מקדימה
פעילות מקדימה